|
||||
|
||||
ושוב לא נכון - כבישי הרוחב לא מוכנים, וחלקם כפי שציינתי במאמר עצמו יגרמו יותר נזק מהכביש עצמו. כביש 431 - רק עכשיו הוציאו מכרזים (מודיעין - דרום ראשל"צ), יושלם אולי עוד 4-3 שנים. כביש 461 (בני עטרות - צומת מסובים) - ירד מהפרק לזמן לא ידוע. כביש 531 - מג'לג'וליה לרשפון - בקושי השלימו את הקצה המזרחי ביותר. עד שיגיע לרשפון תעבורנה יותר מחמש שנים. כביש 551 - מאייל ליקום - כרגע מופקד להתנגדויות ממחלף אייל עד מחלף הדרים בכביש הישן. לפחות עוד 5 שנים עד שהכביש ייסלל ויגיע למחלף יקום. כביש 9 עוקף חדרה דרום - סיפור להרבה שנים. כביש 39 ירושלים - נחל רפאים - עמק האלה - קרית-מלאכי - סיפור להרבה הרבה זמן אולי עוד 10 שנים (והלוואי שלא ייסלל לעולם) - הכביש מפריע למסילה ועוד איך. למשל לפני כשנה פורסם ב"הארץ" מחדל שבהקמת מחלף בן-שמן המורחב לא הביאו בחשבון את תוואי המסילה העתידית למודיעין. - הכביש מתחרה במסילה על קהל היעד. ככל שהכבישים יהיו יעילים יותר, יהיה פחות ביקוש למסילות ולהיפך. המודל הרצוי הוא רשת מסילות וגישה תחבורתית טובה לתחנות הרכבת, במערכת הסעה המונית הנגישה לרוב מכריע של האוכלוסייה. - הממשלה דאגה היטב לרפד את יזמי כביש חוצה ישראל, למשל ע"י תוכניות מתאר נפרדות לכל קטע של הכביש ומניעת דיון אמיתי במועצה הארצית לתכנון ולבנייה על מידת חיוניותו של הכביש. למשל, ע"י יצירת אפשרות חוקית לגביית אגרה בכביש, ערבויות מדינה למקרה שגביית האגרה תהיה נמוכה מהסביר, הצבת חיילי צה"ל לשמור על פרוייקט מסחרי זה בחומות מול קלקיליה (למה לא שהיזמים ישכרו חברת אבטחה פרטית?), וכמובן כל כבישי הרוחב והקצאת קרקע ציבורית. יזמי "חוצה ישראל" אולי קנו קרקעות פרטיות, אך הם גם קיבלו המון קרקעות מדינה (ושוב להזכיר, הרכבת היתה חוסכת יותר מחצי מהשטח המבוזבז). - לגבי הטענה האחרונה, האם עלינו לאמץ מודל אמריקאי בישראל הצפופה? אין לנו את המרחב בשביל לבזבז אלפי דונאמים בין המחלפים. במדינה כמו ישראל, קטנה ועם אוכלוסייה עירונית משמעותית, רשת רכבות צפופה - עילית ותחתית - היא פתרון טוב יותר מכביש מהיר. וכדאי לבדוק לא רק את נתוני הכבישים, אלא גם את כמות הרכבות לנפש, וכמות הכבישים החדשים בסלילה בעולם המערבי. לתושבי באר-שבע וקרית-גת כבר היום יש רכבת המביאה אותם ללב תל-אביב מהר יותר מכל כביש קיים ומתוכנן. בתוכניות המגירה יש גם את המסילה מכרמיאל לעכו, וניתן - אם יוחלט לתקצבה עכשיו - לסיים את בניית 15 ק"מ המסילה האלו עוד לפני שיושלם חיבור כביש 6 לאזור צומת אחיהוד. |
|
||||
|
||||
הוספת מסילות היא צעד מתבקש ונכון, אבל הרבה לפניו (או אפשר במקביל, אבל למה לחכות), יש להוסיף גלגלים על המסילות הקיימות. כבר היום רכבת ישראל לא ממש עומדת בביקוש (לקוים הקיימים), ולכן תוספת קרונות, גם כלכלית , היא השקעה בטוחה. תוספת קרונות והגדלת תדירות הנסיעה רק תשפר את המצב. |
|
||||
|
||||
אם כך - מדוע לדעתך לא בונים מסילה במקום כל הכבישים הללו ? ז"א - אם פתרון המסילה (עילית ותחתית) אכן כה פשוט - למה לבחור בסלילת הכביש ? |
|
||||
|
||||
כי על הכנף של הרכבת לא נותנים להדביק את הלוגו של המעסיק. |
|
||||
|
||||
יש קואליציה שלמה של בעלי אינטרסים לסלילת כבישים: - יבואני המעוניות - בעלי ועובדי תחנות הדלק - קבלני סלילה (אין כמעט מי שמתמחה בסלילת רכבות בארץ, ויש המון שיודעים לסלול כבישים) - פוליטיקאים שמעוניינים בקידום מטרות פוליטיות. אריאל שרון הוא אלוף בתחום ולו הוקדש מאמר שלם שלי באייל ערב בחירות 2001. - תושבי יישובים מסויימים. הכביש כפי שנסלל משרת מצויין את כוכב-יאיר למשל, ובהחלט לא במקרה - גם היישוב וגם הכביש משתלבים בתוכניות שרון לטשטוש הקו הירוק. ברור שעבור יישובים אלו, שצפיפות אוכלוסייתם נמוכה, הרכבת פחות כדאית מאשר לתושבי הערים הגדולות, וממילא גם בעתיד הם יצטרכו לנסוע עד תחנת הרכבת הקרובה או ללכת ברגל לתחנת האוטובוס, ואנשים רבים לא מוכנים ללכת לתחנה או בכלל לנסוע באוטובוס היום. - בעלי קרקעות ליד הכביש. לכבישים קל למדי להוסיף צמתים ולהקים לידם תחנות דלק וכו' (בינתיים אושרו 4 תחנות דלק בתוואי חוצה ישראל). ברכבות אין כמובן אפשרות לתחנות דלק. וחשוב לזכור, סלילת המסילות כמו גם הכביש מחייבת דחיפה ראשונית רצינית. לכביש ניתנה דחיפה עצומה של כל בעלי האינטרסים, ודחיפה כזו לא ניתנת למסילות הרכבת, אם כי בשנים האחרונות הוקמו כמה תחנות רכבת ביוזמה פרטית בחיפה ובאזור התעשייה בקיסריה. דווקא אחד הקבלנים הלא אהודים עלי, גד זאבי, הציע בעבר להאריך את הכרמלית בחיפה עד ה"גרנד-קניון" שבבעלותו, וחבל שהעירייה לא קפצה על הרעיון כבסיס להרחבת הכרמלית לרשת רכבת תחתית שתשרת באמת את חיפה של היום. |
|
||||
|
||||
האם גד זאבי הציע גם להשתתף במימון הארכת הכרמלית, או שהוא פשוט הציע, ושמישהו אחר יישם? |
|
||||
|
||||
עד כמה שזכור לי, הוא הציע להשתתף במימון. לצערי, למקומוני חיפה אין ייצוג ממשי ברשת, ולאלו שיש - אין ארכיון. זה פורסם כאשר עוד למדתי בטכניון לפני כשנתיים-שלוש. |
|
||||
|
||||
שמעתי פעם איפושהו שהסיבה האמיתית לאי פיתוח המסילה בארץ היא הפחד מהקלות היחסית בה ניתן לבצע פיגועים רבי נפגעים לאורך המסילה. נכון שגם היום יש מסילה,נכון שגם ניסו כבר לפגוע,אך הרעיון הוא לשמור על ''כמות'' יחסית קטנה של פסים בארץ כדי שניתן יהיה לפקח ולמנוע פיגועים. |
|
||||
|
||||
זו תיאוריה של אלכסנדר מאן, לפני כשנתיים באייל. אינני סבור שזהו השיקול העיקרי, וכמו כן חשוב לציין שחלק ניכר מהמסילות הנמצאות בשלבי ביצוע מתקדמים או לקראת ביצוע - נתב"ג, כפ"ס, מערב ראשל"צ - צמודות לכבישים או נמצאות בין כבישים ראשיים, כך שיש נוכחות אנשים קבועה לאורך התוואי שמקטינה את החשש לפיגועים בו. גם מסילת הרכבת החדשה לירושלים תכלול 14-12 ק"מ של מנהרה משער הגיא לאזור מבשרת-ציון, קטע שקל מאוד לאבטח ע"י בקרה בשני קצוות המנהרה. |
|
||||
|
||||
עמית, שאלה נוספת : אתמול באחת מתוכניות האקטואליה בערוץ 10 נטען כי במקרה של הפצצת הסכרים המרכזיים בעירק תגרם הצפה אשר תטביע את כל בגדד וסביבותיה,כמו כן נטען כי תאורטית,הפצצת סכר אסואן במצריים תגרום להצפה כללית של רוב שטחה של מצרים. דברים אלה הוצגו כעובדות,בעיני זה נראה מעט תמוה,מה ידוע לך על כך ? |
|
||||
|
||||
אינני מכיר את מיקום הסכרים בעיראק. כמו כן, אינני מומחה בהיבטים הפיסיקליים של הפצצת סכר אסואן. אך עדיין אוכל להצביע על אי-דיוקים שונים. ראשית, רוב שטחה של מצרים 96% הוא מדבר מחוץ לעמק הנילוס והדלתה. התרוקנות סכר אסואן לא תשפיע מיידית על השטח הזה - אולי משנית כתוצאה מהפסקת אספקת המים וניתוק עורקי תחבורה החוצים את הנילוס (ואינני יודע כמה כאלו יש - לא הייתי מעולם במצרים). שנית, יש גם את השאלה כיצד יופצץ הסכר. יש הבדל בין קריסה מוחלטת של הסכר שתביא לשיטפון ענק, ופגיעה חלקית בסכר שעשוייה להשאיר חלקים ניכרים ממנו, ולרסן את זרימת המים. שלישית, אינני מכיר את המצב בשטח. ייתכן שהמצרים חשבו על כך ובנו מתחת לאסואן עוד סכר חירום שיבלום שטפונות (זה מה שאני הייתי עושה). |
|
||||
|
||||
עמק הנילוס מועד להטבעה מוחלטת על-ידי ימה אדירה (באורך של 250 ק"מ). החישובים מבוססים על תוצאות הפצצת סכרי עמק הרוהר בגרמניה במלחמת העולם השניה. גם האתגרים הטכנולוגיים הכרוכים בהפצצה יעילה של סכר נפתרו כבר אז. |
|
||||
|
||||
להזכירך, הסכר באסואן הוקם לאחר הריסת סכרי גרמניה, ובסיוע סובייטי. לא אתפלא אם הרוסים הביאו בחשבון אפשרות להפצצת הסכר, ובנו אותו בצורה חכמה יותר. |
|
||||
|
||||
צורה חכמה,בסדר, אבל מה על מטח פצצות במשקל טונה כ"א ? גם אם היה ידע סובייטי וגם אם יש סכר תחתון עדיין אפשר להגיע ולזעזע את שכבת הסלע עליה "יושב" הסכר. לגבי מידת הנזק - אני מניחה כי ליברמן היה פשוט מציע - לנסות ולראות. |
|
||||
|
||||
אני דווקא אתפלא מאוד, בהתחשב בהצלחות הטכנולוגיות הסובייטיות :-) |
|
||||
|
||||
הסובייטים פעלו, מן הסתם, כמו כל ספק מוצר או שרות שמכבד את עצמו: הטמן במוצר פגם מובנה כדי להנציח את התלות (כלומר את הזרמת הכסף) של הצרכן ביצרן. |
|
||||
|
||||
אל תזלזל בטכנולוגיה הסוביטית. במקום העבודה החדש שלי עובדים לא מעט מהנדסים עולים חדשים וישנים מברית המועצות לשעבר. אביאחז ליברמן מספר שהנשיון והידע המיקצועי שלהם בתחומי הוצאת מידע מאנשים בניגוד לרצונם, הוצאת רוח ושמחת חיים מאנשים הוא מדהים. |
|
||||
|
||||
אני לא מתווכח על איכות העובדים הרוסיים, אני טוען שלמוצר המוגמר הסובייטי היתה כמעט תמיד איכות גרועה להחריד. |
|
||||
|
||||
When NASA first started sending up astronauts, they quickly discovered the
ballpoint pens would not work in zero gravity. To combat the problem, NASA scientists spent a decade and $12 Billion to develop a pen that writes in zero gravity, upside down, underwater, on almost any surface including glass and at temperatures ranging from below freezing to 300C. The Russians used a pencil. |
|
||||
|
||||
מעולם לא נתקלתי בטכנולוגיה רוסית שעובדת טוב. מה שראיתי במו עיניי, ושאני יכול להעריך מקצועית: מפעל מגנזיום אוקסיד בים המלח והטנקים הרוסיים הם פשוט עלבון לאינטליגנציה. |
|
||||
|
||||
אבל הוא דוגמא יחידה. |
|
||||
|
||||
ועוד סיבה: אפשר להספיק להקים כביש לפני הבחירות הקרובות, למעשה, אפשר להצטלם בטקס גזירת הסרט במהלך שידורי התעמולה, בעוד שמשיכת מסילת ברזל לוקחת יותר זמן (ודורשת השקעה ראשונית גבוהה יותר, שמחזירה את עצמה בטווח הארוך). |
|
||||
|
||||
אני יודע שזה סתם טייפו, אבל מעוניות זה יופי של מילה! יכול להחליף את "בית נייד" המסורבל, או את הקרוואנים. |
|
||||
|
||||
וחלונויות את חלונות הראוה (כל הזכויות לבן שלי כשהיה בן 3) |
|
||||
|
||||
שלפי ספרו האחרון של ברי חמיש, ה-CIA מכריח את ישראל לעצור את התפתחות הרכבות בארץ. זה קשור לזהב שהגרמנים הבריחו אחרי המלחמה, או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
האם הצבא איננו בעל אינטרס בחוצה ישראל (כלומר - שיקולי ביטחון, שינוע מהיר של גייסות וכו') ? |
|
||||
|
||||
הרמטכ"לים לשעבר ברק ומופז הם תושבי כוכב-יאיר, מהיישובים שאוכלוסייתם מרוויחה במיוחד מסלילת כביש חוצה ישראל. אנשי צבא נוספים גרים בכוכב-יאיר, רעות, מזרח ראש-העין ועוד יישובים שאוכלוסייתם נהנית מכביש חוצה ישראל. לעומת זאת, נראה לי שזו איוולת אסטרטגית לתכנן עורק תנועה ראשי צמוד לשטחי A של קלקיליה וטול-כרם, ומבחינה צבאית גם באזור ריכוז אוכלוסייה גדול של ערביי ישראל - כפר קאסם, ג'לג'וליה, טירה, טייבה, ג'ת, בקה אל-ע'רבייה, כפר קרע - בזמן מלחמה, יש מקום לחשש מחבלה בתנועה בתוואי כביש שכזה (בעוד שבכביש החוף ובכביש הישן, בכל אחד, יש רק מקום אחד שמהווה "צוואר בקבוק" בטחוני, וניתן לפתור זאת יחסית בקלות). |
|
||||
|
||||
כלומר, שהכביש נסלל *גם* משיקולי ביטחון (שלדעתך הם מוטעים) ? או שהוא נסלל ללא שיקולי ביטחון כלל ? |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי, לא הועלה נימוק בטחוני לסלילת כביש חוצה ישראל. כן הועלה נימוק בטחוני בעד סלילת כביש 80 - מתל ערד למעלה אדומים - שאם ייסלל יהיה הכביש היקר ביותר בישראל, ויכלול חציבות וסוללות עפר בהיקף אדיר. כביש 80 מבחינה תחבורתית מתאים הרבה יותר להעברת כוחות מהירה מהנגב לגולן ולהיפך, ומרוחק יותר מאוכלוסייה ערבית (למרות שהוא עובר ברובו ביו"ש). |
|
||||
|
||||
מפעל המגנזיום בים המלח הוא אחד מהמיפעלים היחודיים בעולם |
|
||||
|
||||
אחת הבעיות ברכבת (אני מתכוונת לקו של ב"ש-ת"א)היא שהיא פשוט לא נגישה יותר מדי. זאת אומרת, לכל הישובים באזור. כשאני רציתי להגיע לתל אביב, הייתי צריכה לסנג'ר את אבאמא שיסיעו אותי לקריית גת או באר שבע. לא נורא, בסך הכל 20-25 דקות נסיעה, אבל כשאין אוטובוס, או תחנות ביניים, זה כבר נהיה בעייתי. וכשלוקחים בחשבון את העובדה שאחרי הכניסה של "מטרופולין" לקווים האלו מחיר הנסיעה ברכבת הוא פי 2 מאוטובוס, מתחילים לחשוב פעמיים אם הנוחות שברכבת שווה את זה. _____ העלמה עפרונית, קילפה תפוז, ולא מצאה בפנים כלום. גם לא טעם. |
|
||||
|
||||
לכן אחת ההנחות היא שגם בעתיד הנראה לעין מערכת התחבורה תהיה משולבת. דוגמא - פרדס-חנה וזכרון יעקב, שתושביהן נוסעים כמה ק"מ לתחנת הרכבת בבנימינה, ואת הנסיעה העיקרית עושים ברכבת. מכל מקום, יש לנו המון תוכניות מאושרות למסילות שממתינות לתקצוב, ואחת מהן - לא בראש סדר העדיפויות - היא מאשקלון דרך שדרות ונתיבות (אולי אופקים?) לבאר-שבע. זה מדהים, אך באזור הנגב המערבי היו יותר מסילות רכבת לפני 100 שנים מאשר היום - המסילות לניצנה ולאזור פארק אשכול של ימינו, שנסללו כחלק מאירועי מלחמת העולם הראשונה באזור. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
רציתי להפנות לשני אתרים מענינים: "חדשות הרכבת" העוסק ברכבות בישראל. ופורום תחבורה ציבורית בתפוז: |
|
||||
|
||||
תודה על הקישורים - אוסיף אותם למאגר הקישורים באתר החדש שלי הנמצא בהקמה. |
|
||||
|
||||
מה עם קישורים לאתרי מפות ? האם ידוע לך על אתרים כאלה (רצוי שיהיו חינמיים) ? |
|
||||
|
||||
יש בעיה יסודית של זכויות יוצרים - למרכז למיפוי ישראל יש מונופול מוחלט על מפות טופוגרפיות. ככל הידוע לי, חבל"ז לבקש מהם אישור לפרסום בחינם של מפות טופו', וגם אי אפשר למצוא בשום מקום מפות טופו' רציניות של הארץ ברשת - ייתכן שתיתקלי בקטעי מפות קטנים, למעשה ללא אישור המרכז הנ"ל. מפות לא טופוגרפיות - מפות כבישים ורחובות - יש אתרים חינמיים של וואלה מפות ואי-מאפ (emap.co.il) ואולי עוד. אלו מפות טובות לנסיעה ולהליכה עירונית, אך בהחלט לא מתאימות לטיולים בשטח. גם אתר "מפה" מאפשר גישה למפות לא טופוגרפיות אך הוא סגור ועולה כסף. אכניס קישורים גם לאתרים אלו באופן מרוכז. אפשר גם לקנות תקליטור טורבו-CD ובו כל מפות סימון השבילים. לדעתי זה יקר - 750 ש"ח בערך - ולא שימושי כל-כך כי כל חודש/יים יוצא עדכון למפה אך המהדורה במחשב מתעדכנת אולי פעם בשנתיים-שלוש. כמו כן, אני לא עד כדי כך חנון לצאת לטייל עם מחשב נישא או פאלם במקום המפה הרגילה. |
|
||||
|
||||
יש לך איזו המלצה לגבי רכישה של מפות טופוגרפיות של הארץ ? (כבר די הרבה זמן שאני רוצה לרכוש סט כזה,אני משתמשת במספר מפות שקיבלתי מאבי והן לא ממש מעודכנות,בטיול האחרון בנחל גוב ממש לא ידעתי האם המפה אכן מתאימה לתוואי השטח למרות שבמסלול זה לא ממש צריך מפה כזו). |
|
||||
|
||||
חובת הגילוי הנאות: אני גם עובד של הוועדה לשבילי ישראל חוץ מעבודתי הרגילה בהיי-טק. (אני מקבל מפות ובתמורה עושה ביקורת רצינית על המהדורה, מוצא טעויות ודברים שנשכחו ושולח את כל ההערות בחזרה - המפה נשארת אצלי). הוועדה לשבילי ישראל היא גוף מסודר ואמין, המוציא מפות בשיתוף המרכז למיפוי ישראל - השבילים והאתרים על הוועדה, הם גם דואגים לחידוש שבילים וסימון חדשים, ועדכוני טופוגרפיה על המרכז למיפוי ישראל. אלו לא מפות זולות, נדמה לי שהיום מפה חדשה לא מנויילנת עולה כ- 70 ש"ח ואם את קונה מפה מנייר עמיד אולי כ- 90 ש"ח. יש סדרה של 19 מפות המכסות את כל הארץ כולל יו"ש. עקב השינויים הרבים בארץ ובנופיה, כל מפה מתעדכנת בערך פעם בשלוש שנים. סט שלם הוא יקר - יותר מאלף ש"ח - אך זול יותר מרכישת כל המפות בבודדות. סט שלם אפשר לקנות בחברה, מפות בודדות יש בהרבה מקומות - סטימצקי, למטייל, ריקושט וכו'. שמעתי על מבצע החלפת מפות בחברה להגנת הטבע בת"א - מוסרים ישנה וקונים חדשה במחיר מופחת. אינני יודע אם הוא נמשך (ידוע לי על לפני חודש). אני מציע שפשוט תתקשרי לחברה ותבררי על המבצע הזה. כמו כן, אם אינך הולכת לקנות את כל המפות, רצוי להתאים את רכישת המפות לתדירות הטיולים ולאזור: בצפון ובמרכז יותר כדאי להשקיע בקניית מפות מעודכנות - נוספו שבילים, כבישים בנייה ועוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |