|
||||
|
||||
תגובה זו מיועדת גם למגיבים אחרים שהתיחסו לנושא. סיכויי היירוט הטובים של המערכת מושג על ידי הזדמנות שניה ליירוט במקרה בו ההזדמנות הראשונה נכשלה. תכונה זו קיימת עבור טיל בליסטי שכל מסלול מעופו ידוע כבר משלבי הטיסה הראשונים ואינו יכל להשתנות, וזאת בניגוד למשל למטוס קרב. לכל טיל חץ יש סיכוי של %90 ליירט סקאד. אולם אם הטיל מפספס המערכת יודעת על כך, ועדיין נותר זמן להזדמנות נוספת. עבור הזדמנות זו יישוגרו 2 טילי חץ נוספים. כלומר, לכל 10 טילי סקאד, ישוגרו 12 טילי חץ (ולא 30 כפי שחושבים), והסיכוי ליירט את כולם הוא %99. את המידע הנ"ל שמעתי בראיון טלויזיוני מפיו של ראש פרוייקט החץ. |
|
||||
|
||||
מעופו של הטיל יכול להשתנות - ראה טילי ה''אל-חוסיין'' שהתפרקו באוויר. כמובן שזה מוריד באופן משמעותי את הדיוק של הטיל, אולם בהתחשב בכמות הרוגים-פר-טיל (במלחמת המפרץ , כולל טילים שנשלחו לסעודיה וכווית, פחות מאדם לטיל) האפקט כאן הוא יותר הטלת אימה על האוכלוסיה המותקפת מאשר פגיעה ממשית. |
|
||||
|
||||
אני לא באמת יודע, אבל אני מנחש שהתפרקות הטיל (הבלתי מכוונת) מתרחשת לאחר שהטיל נכנס חזרה לאטמוספירה הצפופה כתוצאה מהחיכוך עם האויר. החץ אמור לפגוע בטיל לפני כן, כך שהבעיה הזו שהייתה רלבנטית עבור הפטריוט, אולי אינה רלבנטית עבור החץ. בכל אופן, החץ לא פותח בשביל להתמודד עם סיכון של ''פחות מאדם לטיל'', אלא עם סיכונים גדולים בהרבה הטמונים ברש''קים בלתי-קונבנציונלים, או רש''קים קונבנציונאלים גדולים (באל- חוסיין הקטינו את הרש''ק כדי להגדיל את הטווח). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |