בתשובה לewilde, 06/10/02 12:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לצערי, אני חושש שאתה טועה. להבנתי, יש בחץ מספר לא קטן של תקלות. בנוסף שמעתי שהניסוי האחרון נכשל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחזק את טענתך ורוצה להוסיף: קיימת בעיה עקרונית - אמצעי התקפה פשוטים יחסית מציבים איום שאמצעי ההגנה הטכנולוגיים כנגדו יקרים בצורה מפחידה ולא יעילים. כך למשל היה עם הקטיושות, פיתוח משנות ה - 60' וה - 70', שצה"ל עד היום לא הצליח לתת להן מענה. במבצע "ענבי זעם" נורו יותר מאלף קטיושות. צה"ל לא הצליח ליירט אף קטיושה אחת באוויר, ואפשרות הפעולה המוצלחת היחידה היתה פגיעה באתרי השיגור - ולא מעט פעמים זה לא הצליח. עם פצצות המרגמה, שעלות ייצורן כמעט אפסית, המצב דומה, כך שהיום צה"ל מתחיל להתמקד בהשמדת התעשייה הצבאית הפלסטינית ולא ביירוט הפצמ"רים באוויר שאינו מעשי. שיא האיוולת הוא עם ה"חץ" - מערכת יקרה מאוד, שקל לעקוף אותה (ע"י שיגור מטח גדול של סקאדים), ומחירה אינו פרופורציוני כלל למחיר הסקאדים. אין לי את המחירים, אך הייתי אומר שטיל סקאד אחד יעלה פחות ממאית מייצורו של טיל חץ מבצעי אחד, וסיכויי הסקאד לגרום נזק גדולים מסיכויי החץ למנוע את הנזק. בתנאים אלו, מוטב לישראל לא לדבר על הגנה אלא על הרתעה - ולצערי, נראה שבשנתיים וחצי האחרונות נשחק חלק גדול מההרתעה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אא"ט, בערך עשירית: "סקאד" עולה בערך מאה אלף דולר, "חץ" עולה בערך מיליון דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך שכחת שהסקאד כבר מבצעי לחלוטין, וה''חץ'' לא ממש מבצעי - כך שעלותו אינה סופית. כמו כן, יש להכניס לשיקול גם את עלות פיתוח ה''חץ'' לעומת עלות פיתוח ה''סקאד''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 749 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 4 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>"צה"ל לא הצליח ליירט אף קטיושה אחת באוויר". האם צה"ל ניסה ליירט קטיושות באוויר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי, בשנים האחרונות ניסה צה''ל לפתח מערכת מסויימת בדיוק למטרה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכת הנאוטילוס היא אכן ענין מוכר מן השנים האחרונות, אבל אתה דיברת על ''ענבי זעם''. לא חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח בקשר ליירוט ? יש מערכת שנמצאת כבר בשימוש והוכחה כיעילה מאוד שמחשבת את נקודת היציאה של כל פצצה ארטילרית (מרגמות וקטיושות) בהתאם למסלול הבליסטי שלה, ואז מפציצים את נקודת היציאה והלך המשגר. אולי התכוונת לזה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם במקרה המשגר היה על חמור, ואז או שלא פוגעים בכלום, או שיש שניצל חמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תמיד תלאות המלחמה נישאות בסופו של דבר על כתפי חמורים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו הנקודה להבהיר שהכותב הוא חמור גאה(?!), לפי אנאלוגיה זו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטיושות, פיתוח משנות ה - 60' וה - 70'? הקטיושה היא פיתוח משנות ה40' (כן, כן, מלחמת העולם השניה). אגב, למישהו יש מידע מוסמך לכמה נפגעים גרמו כל מטחי הקטיושה לעבר הגליל, במשך שלושה עשורים? אני לא זוכר את המספר המדויק, אבל מספר ההרוגים מקטיושות משנת 1970 ועד היום קטן ממספר המתים מסבוכי שפעת באותה תקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה לגבי ה"נאוטילוס"? האם פיתוחה הופסק לאחר הנסיגה מלבנון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אליה התכוונתי, אינני יודע מה קורה עימה אך אופתע מאוד אם היא תעמוד במבחן בשעת הצורך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממקורות גלויים, נראה שהפיתוח הופסק לעת עתה. מה שכן, זו בלי ספק מערכת מן המגניבות שתוכננו (כזכור המטרה היא השמדת קטיושות באמצעות קרני לייזר רבות עוצמה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לממן צ.מ.פ. שיעבוד על פיתוח מגנים כמו בספר "חולית". אז שום סקד לא יזיז לנו. מצד שני, אם יתחילו לירות עלינו קרני ליזר, זה עלול להגמר לא טוב... אבל ברצינות: מדוע אתה חושב שנשחק חלק גדול מההרתעה הישראלית בשנתיים האחרונות? (השאלה לא נובעת מאי הסכמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי יש מבחר גדול, חלק ניכר קשור בלבנון. כמובן שחלק מהמקרים אפשר לנמק בחשש מפתיחת חזית שנייה, אך בסופו של דבר יש שחיקה גדולה ביכולת ההרתעה, ואנו מקבלים כמובן מאליו דברים רבים שלא היינו מסכימים להם ערב הנסיגה. - הנסיגה מלבנון בלא שום הסכם, ועם קריסה מוחלטת של צד"ל במהלכה. - העדר תגובה ישראלית לחטיפת שלושת חיילי צה"ל באזור בריכת נקר בכתף שיאון (שהר דב הוא רק חלק ממנה, אגב). - ניהול מו"מ בטאבה תחת אש. - התקפלות בפני הוואקף והשארת הר הבית מזה כשנתיים סגור לחלוטין ללא-מוסלמים. להזכיר: עד עליית שרון להר הבית, יכלו יהודים ונוצרים לעלות להר לביקור (בתשלום אם אינני טועה). בשנתיים האחרונות ההר סגור לתיירים. - העדר תגובה לחפירות הוואקף בהר הבית. - העדר תגובה לכנסי הסתה "אל אקצה בסכנה" של השייח' ריאד סאלח מהתנועה האיסלאמית. - העדר תגובה ישראלית לפיגוע בכביש מצובה, למרות שכבר אחרי ימים מעטים היה ברור לחלוטין שהמחבלים באו מלבנון. - העדר תגובה ישראלית לעשרות יריות נ"מ של חיזבאללה, שחלקן גרמו נזק משמעותי לרכוש ישראלי. - העדר תגובה ישראלית להתגרויות לבנוניות לאורך הגבול (יידוי האבנים במטולה, הצבת תמונות זוועה מול מוצבי צה"ל ולוחמה פסיכולוגית אחרת של חיזבאללה). - התקפלות ישראל בכך שהשלימה עם פריסת חיזבאללה לכל אורך הגבול, בעוד שצבא לבנון היה אמור לקחת אחריות לגבול. - הפקרת אזרחים ישראליים בכפר ע'ג'ר שחולק כדי לא לתת ללבנונים טענות על אדמה כבושה. (זה לא היה קורה ביישוב יהודי). - העדר תגובה ישראלית לפעולות השאיבה הלבנוניות בחצבאני, שהתחילו כבר מזמן (מופיע באייל משנה שעברה). - העדר תגובה רצינית לירי המרגמות ברצועה. רק כאשר ירו על שדרות, הגיבה ישראל בעוצמה בכיבוש אזור בית-חנון, מה שהביא להפסקה ארוכה. בינתיים כבר נורו יותר מאלף פצצות מרגמה ברצועה וליישובים ישראליים לאורך גבולה. - הצהרה מהשבוע שעבר שאם סקאדים עיראקיים לא יפגעו באוכלוסייה אזרחית, ישראל לא תגיב (ז"א, רשיון ישראלי מפורש לעיראק לתקוף את הכור בדימונה וכל מיני בסיסים, בלא תגובה). ובנוסף לכך - פטפטת ישראלית ואיומים בלי סוף, שלעיתים רחוקות במיוחד מלווים במעשים, שרק מחזקים את תדמית נמר הנייר הישראלית. אם אין לנו כוונה להגיב - מוטב שנשתוק. יש חריגים מעטים שחיזקו זמנית את ההרתעה - הפצצות המכ"מים הסוריים ומבצע "חומת מגן" - בפרט הקרב הקשה בג'נין, שהעיד על נחישות ישראל למגר את המחבלים. הבעיה שכל אירוע כזה, השפעתו חולפת עם הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וטור של מרטין שרמן ב- Ynet: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוסף: והייתי מוסיף לאזהרה - גם התלהמות ואיומים שאינם מלווים במעשים גורמים לאובדן הרתעה. אם אין בכוונת ישראל לעשות דבר, מוטב שגורמי הביטחון לא יפזרו איומיהם לריק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכנסתי להר הבית כחצי שנה לפני שרון. הכניסה היתה חינם, אך נאלצתי להפקיד את נשקי האישי בתחנת המשטרה של רחבת הכותל. הכניסה למסגד אל אקצה ולאורוות שלמה היתה בתשלום, אך פרט לשני אלו היתה גישה חופשית לכל שאר המקומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה זו מיועדת גם למגיבים אחרים שהתיחסו לנושא. סיכויי היירוט הטובים של המערכת מושג על ידי הזדמנות שניה ליירוט במקרה בו ההזדמנות הראשונה נכשלה. תכונה זו קיימת עבור טיל בליסטי שכל מסלול מעופו ידוע כבר משלבי הטיסה הראשונים ואינו יכל להשתנות, וזאת בניגוד למשל למטוס קרב. לכל טיל חץ יש סיכוי של %90 ליירט סקאד. אולם אם הטיל מפספס המערכת יודעת על כך, ועדיין נותר זמן להזדמנות נוספת. עבור הזדמנות זו יישוגרו 2 טילי חץ נוספים. כלומר, לכל 10 טילי סקאד, ישוגרו 12 טילי חץ (ולא 30 כפי שחושבים), והסיכוי ליירט את כולם הוא %99. את המידע הנ"ל שמעתי בראיון טלויזיוני מפיו של ראש פרוייקט החץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעופו של הטיל יכול להשתנות - ראה טילי ה''אל-חוסיין'' שהתפרקו באוויר. כמובן שזה מוריד באופן משמעותי את הדיוק של הטיל, אולם בהתחשב בכמות הרוגים-פר-טיל (במלחמת המפרץ , כולל טילים שנשלחו לסעודיה וכווית, פחות מאדם לטיל) האפקט כאן הוא יותר הטלת אימה על האוכלוסיה המותקפת מאשר פגיעה ממשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא באמת יודע, אבל אני מנחש שהתפרקות הטיל (הבלתי מכוונת) מתרחשת לאחר שהטיל נכנס חזרה לאטמוספירה הצפופה כתוצאה מהחיכוך עם האויר. החץ אמור לפגוע בטיל לפני כן, כך שהבעיה הזו שהייתה רלבנטית עבור הפטריוט, אולי אינה רלבנטית עבור החץ. בכל אופן, החץ לא פותח בשביל להתמודד עם סיכון של ''פחות מאדם לטיל'', אלא עם סיכונים גדולים בהרבה הטמונים ברש''קים בלתי-קונבנציונלים, או רש''קים קונבנציונאלים גדולים (באל- חוסיין הקטינו את הרש''ק כדי להגדיל את הטווח). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |