|
||||
|
||||
חן חן, אבל את הרעיון נטלתי מכותבי המוזיקה בעיתון "העיר", שעשו מנהג נאה להבחין בין Pאנק לFאנק. |
|
||||
|
||||
למה? האם זה כבר מוגזם להניח שהקוראים מזהים ומבינים דגש כשהם נתקלים בו? |
|
||||
|
||||
זה יעבוד עבור פּאנק; עבור פאנק, קשה לדעת האם זו פ' רפה, או פ' דגושה שהכותב הניח שתהיה מובנת מאליה. יש להניח שזה גם היה נראה להם מאוד קולי. |
|
||||
|
||||
אפשר להוסיף קו אופקי מעל האות לציון רפיון, כמו ביידיש ובניקוד תימני. |
|
||||
|
||||
ניסיון דומה ליישם את אותה השיטה בכתוביות הטלוויזיה נכשל כישלון חרוץ, מטעמי טהרנות יתר. (ולמיץ: שם אין אפשרות להוסיף דגש, ואדם חרש, למשל, יתקשה מאוד לשים לב להבדלים, ולכן יש לכך חשיבות) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |