|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
טיבם של דיונים אלה היו חתירה לאוטונומיה ציונית תחת פדרציה כלל ערבית - פתרון שהמנהיגים הציונים העדיפו מעידוד הלאומיות הפלסטינית. אז וכמובן היום הפתרון לא מעשי. ובאשר למדינה דו-לאומית, נתתי אתמול לינק לדיון שלי עם אורי מילשטיין בו הראיתי שכל נסיון דו- או רב-לאומי נכשל בגלל נטיתו של האדם להסתדר במסגרת שבטית. לכן עלינו להיפרד מהפלסטינים. אין הדבר מעודד או רומז כמובן לטרנספר של ערביי ישראל. לגביהם נצטרך להעלות את מעמדם כאזרחים שווים (כמו שהתחיל לעשות רבין). |
|
||||
|
||||
חבל שהגזענים בראשותו של המופתי של ירושלים הצליחו להטמיע את העויינות היהודית-ערבית כמשהו שהוא מן הטבע ומובן מאליו. |
|
||||
|
||||
ממליץ לקרוא את ''ההיסטוריונים החדשים'' של אפריים קארש. מוקדש שם פרק לעניין אותה פגישה בודדת בין גולדה לעבדאללה. אפריים קארש שולל מכל וכל אפשרות סבירה למשהו משמעותי בפגישה זו. אמנם קיים סיכוי שהוא דווקא טועה, הרי לא אני, לא אתה ולא הוא היינו שם, אבל כאשר מתבוננים על הנושא כחלק מתופעת ה''היסטוריה החדשה'', שהיא סוג של תופעה אנטרסנטית-פוליטית, זה מאבד עוד יותר מאמינותו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |