|
||||
|
||||
לא הבנתי מה פשר ההתעקשות העקרונית על השימוש דווקא במלה "בעלי", שאצלי אישית היא נתפסת כשריד מכוער מימים עברו. האם בינך ובינו מתקיים, או אמור להתקיים, יחס של בעלות? |
|
||||
|
||||
קודם כל אני אישה, אני לא מתעקשת אף פעם. לו בעלי היה רוצה שאקרא לו אישי, או בן זוגי, או חברי לחיים, או אהובי חסר המעצורים ומלא החן, כך הייתי עושה. אבל התשובה היא ש''בעל'' היא המילה המקובלת, ואני לא מרגישה צורך לעשות מהפכות ולשנות אותה. כשאומרים בעלי לא אמורה לעלות קונוטציה לא של בעלות, לא של בעילה, אלא של בעל, אותה מילה השמורה לתפקיד. |
|
||||
|
||||
"אני אישה, אני לא מתעקשת אף פעם"? את צוחקת, נכון? אם בעלך היה רוצה שתקראי לו "אדוני ומלכי" זה גם היה הולך? |
|
||||
|
||||
כן. מצד שני, השכלתי לבחור בעל שלא מבקש או רוצה או דורש כזה דבר. כישרון נשי שכזה :-) בין בני זוג יש מערכת יחסים שבה לפעמים עולות דרישות פחות סבירות. דברים קטנים ומטופשים שיכולים לענג מאוד את בן הזוג. זה רע? אם מה שהיה עושה לבעלי "את זה" היה "אדוני ומלכי", זה באמת כל כך נורא אם הייתי קוראת לו כך? |
|
||||
|
||||
אם זה מה שהיה עושה לו את זה.... לפחות לא לפני הילדים. |
|
||||
|
||||
האם "שדה בעל", אשר רק הגשמים משקים אותו, מרמז על בעלות? |
|
||||
|
||||
מעניין שגם באנגלית: בעל- husband; חקלאות, במיוחד עיבוד שדות- husbandry. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |