בתשובה לאבי, 10/09/00 15:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אתה יכול להצביע על מדינות שבהן הביטחון השוטף בגבולות נתון בידיהן של חברות אזרחיות? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ומה בכך? אני גם לא יכול להצביע על מדינות דמוקרטיות במזרח התיכון, ולא על מדינות שכלכלתן מוטת היי-טק. לא צריך לפחד להיות הראשונים לנסות משהו חדש. אנחנו צריכים להיות משוכנעים בכך שאנחנו עושים את הדבר הנכון, ולא שמישהו אחר עשה אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אין דמוקרטיות במזרח התיכון מלבד ישראל (ותורכיה?) אבל בהחלט ישנם מודלים שניתן ללמוד מהם איך עושים דמוקרטיה. דרך אגב, הניסוי האחרון שלנו לבנות דמוקרטיה משלנו, שיטת הבחירות, היא לא הצלחה גדולה. ישנן מדינות שכלכלתן מוטת היי טק (הונג קונג, יפאן). זה קל להגיד בואו נפריט את הביטחון השוטף בגבולות עם ירדן ומצריים. השאלות המתבקשות הן איך בדיוק? ולמה זה טוב? קיויתי שתוכל לספק לי דוגמה של מדינה שבה הצליחו לתת שירותי בטחון טובים יותר ע"י חברות פרטיות. הבעיה משמעותית ביותר לדעתי בהצעה שלך היא קיום של כוח חמוש גדול במדינה שאינו כפוף לממשלה ולמטכל אלא לגורמים עסקיים. במצב שבו אין שום הבטחה שהפרטה תיתן יותר בטחון במחיר יותר נמוך, בהעדר מודל פועל של מערכת כזו, אני חושב שמסוכן מידי לנסות. יתכן שיש מקום להוציא את עניין הביטחון השוטף באזורים מסוימים מידיו של צה"ל להעביר אותו ליחידות ייעודיות (למשל מג"ב) אבל לא להפריט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האח הידד, שוב גילינו מערכת ציבורית שאינה מתנהלת לה ביעילות משומנת, והנה נשיר ביחד (הצטרפו אלי): ה-פ-ר-ט-ה! בשביל מה, בעצם, זה טוב? אנסה להשוות זאת לאלטרנטיבה, שהיא להמשיך במאבק עיקש ומיוזע לייעול בתוך המסגרת הקיימת. המאבק הקיים מתנהל מול אותם אנשי הקבע המיותרים, מעלי הפימה והכסל. דא עקא, הם ילחמו עוד יותר נגד נסיון הפרטה (וילחמו כולם למען אחד, אחד למען כולם). אבל נכון, מאבק אחד קשוח ונשבור אותם, זבנג וגמרנו, וארבעים שנה תשקוט הארץ עת אנו מחככים ידינו בהנאה למראה חברת השמירה היעילה והחסכונית. כמובן שאנשי עסקים הם טובים מאוד בלסובב פוליטיקאים על האצבע הקטנה, ועל חשבוננו. קודם יזכו במכרז, ואז יתחילו לגלות שבעצם להם זה עולה יותר, בערך כמו שקרה בכביש חוצה ישראל. קצת כסף אולי יחסך. נגיד, שבעים אלף שקל (כפול X) במקום מאה אלף. המאה אלף הללו התחלקו בין, נגיד, עשרה אנשי קבע לא-יוצלחים, עבדים כי ימלוכו בני עיירות פיתוח שהסתדרו די נוח בחיים. השבעים אלף ילכו כולם לבנו של איש עסקים עשיר תושב הרצליה פיתוח, שעושה (הבן) את צעדיו הראשונים באימפריה של אבא. כמה גרושים הוא יזרוק גם לפועלי הבטחון בשכר מינימום (או שמא יהיו אלו פועלים מסין? למה לזרוק שכר מינימום טוב). וננוד לו בראותנו בראותנו אותו לחוץ ופעלתן בטלפונים וישיבות יומם וליל, במקום אותם בטלנים. כי הרי, כידוע, משכורתו האגדית מגיעה לו בגלל הסיכון שהוא נוטל. שהרי השקעתו עלולה להיכשל, ואז, מסתמא, ימצא עצמו בבית התמחוי, בין כל המוני אנשי העסקים שהשקעתם נכשלה והם הגיעו לפת לחם. לסיכום, לא. אני חושב שאני מכיר את הזן של איש המפקדה המיותר, ואני לא מסמפט אותו במיוחד. אבל עוד פחות אני מסמפט את בעל ההון, שנושא את כפית הכסף במירוץ שליחים מפה לפה, מדור לדור. אני מעדיף לבזבז את כספי המיסים על הראשונים, ולא להעביר אותו לאחרון. יש מקרים שיתרונות ההפרטה עולים על החסרונות, בעיקר אם אפשר לראות תחרות אמיתית בסוף הדרך. שירות שבהכרח ישאר צמוד לסינר הפוליטיקאים (ואבטחת גבולות היא דוגמה מובהקת), עדיף כבר להשאיר ציבורי לגמרי. רק לאחרונה ניצלנו בעור שינינו מיוזמה כזו להפרטת בתי הסוהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה סיבות טובות נגד הפרטה של מערכות הביטחון. סוציאליזם היא לא סיבה שכזאת. סיבה אחת: יצירת צבא פרטי, וברשיון. רעיון ממש לא מוצלח. סיבה שנייה: יעילות. בכל זאת, אנשי צבא עושים דברים מסויימים בדרכים שאזרחים לא היו עושים - בעיקר אם מדובר בלהוציא כסף טוב מכיסם. ויש רבות וטובות נוספות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |