|
גלית, (ואני דווקא כן מכירה ויודעת מי את, ואיפה עשית) רציתי לומר שכתבת נפלא, וחבל לי שלא קראתי את הכתבה הזאת לפני חודשיים. אולי את שואלת למה? גם אני עושה שנת שירות (כבר חודש) באותו הגרעין רק מחזור אחד אחרי. ואת יודעת מה, נתת לי עוד המון המון מוטיבציה, כאילו שהייתי צריכה עוד... אני כותבת כאן כי היו לי שני דברים חשובים להגיד: א. גלית - כתבה מדהימה- חבל שפרסמו אותה בעכבר רק עכשיו. ב. המחזור שלי, שעושה שנת שירות השנה, זוכה לחוות את הפקרות מדיניות "מדינה הרווחה" תתפלאו לשמוע שגם לנו - כבר אין - ומעולם לא בקשנו הרבה. המדינה, שאנחנו ש"ש בעלי המון רצון טוב, רואה בנו עול, ומפסיקה כמעט לחלוטין לממן אותנו, המדינה שמראה אימפוטנטיות חברתית כבר שנים, החליטה שגם הש"ש הבאים להשלים את החורים שהיא עצמה יצרה מיותרים לה או לא חשובים מספיק. אבל אנחנו חבורה של ש"ש שכל מבוקשם היה לצאת לשנה ולתרום, שלקחנו על עצמינו צרות של אחרים, התנתקנו מבית חם אוהב ותומך, עזבנו את החברים, נתנו שנה, והכל באהבה צריכים עכשיו לצאת וללחום למען 220 ש"ח לבן אדם כדי שגם לנו יהיה (קצת) אוכל במקרר או שנוכל להתפנק בנייר טואלט איכותי יותר. אנחנו לא מרימים ידיים כנגד המדינה, ואומרים שאם המדינה לא דואגת אז גם אנחנו. אנחנו עושים כל מה שנוכל בשביל להמשיך ולקיים את הדבר שלדעתינו הוא מבוורך כל כך. ואנחנו נעבוד בכל עבודה שנוכל, מבלי לתפוס עבודות למובטלים, ונצעק ברחובות עד הפקעות מיתרי הקול, וננתחנן ונשלח מכתבים ונצמצם (עוד) כדי שנוכל לעשות משהו שהוא חשוב, ומדהים, וכל כך מיוחד .. לא רק בשבילינו.
|
|