|
||||
|
||||
לא. אני מחזקת את דבריך ומראה שכל אחד בחברה יכול למצוא עצמו באחת הקבוצות, בעיקר הצעירים שרוצים להתבגר בכבוד ובנחת. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל על ההטרדה, אבל אני לא מצליח להבין באיזה אופן את מחזקת את דברי וליתר דיוק איך בכלל הדברים קשורים. לפי התאור שלך אני שייך לריטואליסטים באופן מובהק ואני לא מוצא בשום דבר מדברי איזו נטיה או הסכמה עם אחת משלושת הדרכים האחרות שציינת. |
|
||||
|
||||
נו טוב, אני אתוודה ואומר שהגבתי דווקא אליך כי אתה היחיד כמעט שהתייחס לנקודה הזנוחה הזו שהיתה מאוד מהותית בעיני. אתה לא צריך להסכים עם כל הדרכים. אם תבדוק תגלה שישראל היא מיני אמריקה ולכן החלום האמריקאי מגולם כאן בזעיר אנפין. כך, כל אחד יכול למצוא את עצמו או את הקרובים לו בקבוצה אחת או בכלל לא במידה ונקודת המוצא שלו היא שונה. |
|
||||
|
||||
למעשה יותר משישראל היא אמריקה היא היתה רוצה להיות אמריקה. (אחת המדינות, שבמיוחד לא הייתי רוצה לחיות בה היא ארה''ב) החלום האמריקאי, כמו הגישה האמריקאית לחיים, אומר, שהחיים של כל אדם נתונים בידיו ואדם הוא אדון לגורלו. ירצה - יצליח בגדול, לא ירצה - יגמור חסר בית. במצב כזה ניתן לצות לגיוון יותר גדול בדרכים, שאנשים יבחרו לחיות את חייהם. לעומת זה, הנטייה להאשים את כולם (הממשלה, הלבנים, העשירים, השמאלנים) במצב האישי, שאינ מקובלת בארה''ב, נפוצה מאוד בישראל. כאן האנשים נוטים יותר להכנע ל''גורלם'' ולקבל את מצבם תוך האשמת גורמים, שאינם בשליטתם. לי נראה, שכאן יש פחות אנשים, שנוטים לשבוא את הקונפורמיות ואלו שכן, עושים זאת בחו''ל. כאמור, אני רואה את עצמי כריטואליסט קונפורמי, אבל שומר לעצמי את הזכות להסתלק מכאן במקום לקטר על הממשלה ועל המדינה. |
|
||||
|
||||
אני כמובן לא ניסחתי את עצמי כראוי. ישראל היא לא אמריקה קטנה. ישראל רוצה להיות אמריקאית. אבל הישראלים הם עדיין ישראלים ולעולם יהיו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |