 |
כך בכינו בהתענות נפשנו בזה היום, והנה הראנו הפקח ערל העין ועיוור הלב כוחה של ענווה ושפלות.
צא ולמד שבנוסף לשלל המעלות שנחון בהם מר והן חוש לצון דק מן הדקים הנרמז אל דם הנדה ומכאובי הגוף, והן אשר ירומם נפשו על פקודיו ויתנשא עליהן בטוב גאוותו. הרי קרינו מרן לפנינו הארה מחודשת וגם התחונן בתוכנית המלעגת והיא נישאת ורוממה, למען ישובב נפשו וישא עור מעילו וקרן אור פניו אלי עדת מכותביו.
שהרי לימדנו הגיון רבנו על סבת הפועל הרחוקה היא המושכל הראשון שאין לו ראשית ןהולך המשכיל שאינו חכם, להגיע לשרשו בעברו מסבה לסבה עד שחקירתו תובילהו לסבת הסבות והיא מקור כל יש ואין בלעדיה.
זה הקרוי בלע''ז 'כלב אוכל כלב' ונפרש 'כמו לב אוכל' (שורוק) אבל שלא כאותו הסנה שהתמיד בשלמותו, כתב את מסכתו ועינו איננה רואה ענות העני וגס לבבו בעשוקי שפתותיו. וכבר נאמר על שיטתו המוטעית והמטעה שמתחכמים המה ללא חוכמה שאינה אלא חוכמת המדברים בלע''ז רעטוריק מרוקנה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש