בתשובה לאסף עמית, 17/09/02 17:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. מסכים איתך בהסתייגות. אני מתנצל אם כבר ענית על השאלה הבאה (למעשה בטח כבר נשאלת וענית עשרות פעמים), אבל איני זוכר אם אתה מאלה שטוענים שאין כל תועלת בניסויים או שאתה מודה בכך שלפחות לפעמים הם מביאים תועלת. במקרה השני נשארת הטענה שהבאת בסוף ההודעה שלך, וממנה נגזר שאתה מוכן לוותר על התועלת הזאת בשם המין האנושי, ולפיכך אולי זאת לא קטנוניות לשאול אם אתה מוכן גם לשאת בתוצאות האישיות של הבחירה הזאת, בדומה להחלטתך להיות צמחוני למרות כל טורפי הבשר שמסביבך. בוא נעשה את זה קונקרטי: ד"ר איקס אליו הגעת לאחר כאבים בחזה מאבחן בעיה קרדיולוגית. הוא מבשר לך שאחרי המאבק המוצלח של התנועה להפסקת הניסויים בבע"ח (אחרי אלפי ההודעות אני חושב שהגיע הזמן למצוא לזה איזה קיצור) הוא יכול להציע טיפול בתרופה נסיונית שלא נבדקה על בע"ח, או לחילופין תרופה שנבדקה על חזירים ונמצאה אפקטיבית ובלתי רעילה. מה אתה בוחר? ושאלת המשך: לא רק שהתרופה ההיא לא נבדקה על חיות, הרופא החביב גם מספר לך שאם לא יימצאו מספיק אנשים שיבחרו בתרופה ההיא, לא יהיה מנוס מלנסות אותה על חיות מעבדה כי בניסויי מבחנה היא נראית מבטיחה אבל האנשים בוחרים בקביעות בתרופה שנוסתה. זה ישנה את ההחלטה שלך? (אשמח לקבל תשובה על השאלות מכל המתנגדים לניסויים). 2. כמובן אתה צודק גם בכך שייתכן שניסויי רעילות על בע"ח פסלו תרופות שהיו יכולות להועיל לבני אדם. אני משער שהחוקרים ערים לאפשרות הזאת ומצמצמים אותה ע"י ניסויים על חיות שונות, אבל היא ללא ספק לא נעלמת לגמרי. אין לי התנגדות שתרופות מסויימות ינוסו גם על אנשים ובתנאי שניסויי הרעילות בחיות אכן *נעשו ותוצאותיהם הובאו לידיעת אותם אנשים*. זאת פיסת אינפורמציה חיונית לחולה, שיוכל לקבל פרטים על מידת הרעילות, המינון, הסיבה לכך שהרופא מאמין שעבורו זה יהיה פחות רעיל וכד'. ההחלטה הסופית חייבת להיות - אני מקווה שאנחנו מסכימים - בידי החולה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה "האם יש תועלת בניסויים בבעלי-חיים" היא שאלה הרבה יותר מורכבת מאיך שהיא נשמעת. תועלת למי, בדיוק, ואיך מודדים? יש כמה אוכלוסיות שלגביהן התשובה ברורה. לבעלי-החיים שבמעבדות ודאי שאין מהניסויים בהם תועלת. לעומתם, האנשים אשר מתפרנסים מגידול בעלי-חיים עבור מעבדות (או מהינדוס גנטי שלהם או אפילו סתם מייצור כלובים ושאר הציוד הרלוונטי) מפיקים מהניסויים בבעלי-חיים תועלת רבה. כך גם החוקרים אשר בונים לעצמם קריירה שלמה מניסויים שהם מבצעים בבעלי-חיים. לגבי רוב האנשים שאינם קשורים ישירות לתעשיית הניסויים, אם כדי לא להתפזר יתר על המידה נצמצם את השאלה לתחום פיתוח התרופות, תשובה על שאלת התועלת דורשת השוואה בין כל התרופות שנפסלו בשלבים פרה-קליניים וטוב שכך (כלומר תרופות שאילו היו מגיעות למבדקים קליניים היו גורמות נזק אמיתי לנבדקים), מול שני סוגים של כשלונות: false negatives, כלומר תרופות טובות שנפסלו רק משום שהזיקו לבעלי-חיים בשלב הפרה-קליני, ו-false positives, תרופות שעברו את כל המבדקים הפרה-קליניים בהצלחה אך הזיקו לבני-אדם במבדקים הקליניים או לאחר שחרור התרופה לשוק. אני לא חושב שיש מישהו שמסוגל לבצע את ההשוואה הזאת באופן נאות, מה גם שמידע לגבי false negatives אינו זמין כך שאין דרך לדעת מה שיעור התופעה. זה שהחוקרים עושים ניסויים במינים רבים של בעלי-חיים לא משפר את אמינות התהליך אלא אולי דווקא פוגע בה עוד יותר. מה תעשה עם תרופה שנראית בטוחה בכמה מינים אך מסוכנת מאד בכמה מינים אחרים? האם פסילת תרופה כזאת בשלב הפרה-קליני מעלה את אמינות המבדקים או מורידה אותם עוד יותר? יש, אגב, עוד סוג של נזק שאין לי מושג איך להעריך את גדלו, והוא נגרם כאשר הרצון העז לחקור כל דבר באמצעות בעלי-חיים גורם לעיכוב פיתוחן של תרופות לבני-אדם ולבזבוז משאבים עצום. אתה יכול לקרוא על דוגמא למקרה כזה כאן: תגובה 54957 . למרות כל זה, כמו שכתבתי בעבר מספר פעמים, לי אישית אין בעיה עם הטענה הפשטנית שניסויים בבעלי-חיים מביאים תועלת לאנושות. גם הניסויים שביצעו יוזף מנגלה וחבריו בבני-אדם שימשו בסיס למאמרים רבים והרחיבו את מאגר הידע האנושי. למרות זאת המתודות שלהם אינן נהוגות היום בשום מקום, לשמחתי הרבה אך אולי למגינת ליבם של כמה תועלתנים מושבעים. לגבי השאלה שלך, אני חושב שיש בה כמה בעיות ולכן אי אפשר לענות עליה. בשאלה אתה קובע בעצם שהימנעות מניסויים בבעלי-חיים פירושה בהכרח דילוג בלתי אחראי מניסויים "במבחנה" למבדקים קליניים בבני-אדם, ולא היא. כמו כן אתה מעמיד אותי בפני בחירה בין שתי תרופות שהאחת הוכחה כאפקטיבית והשניה לא. באמת למה שמישהו יבחר מיוזמתו לשמש כמודל עבור תרופה מסוימת כאשר קיימת כבר תרופה אפקטיבית לאותה מחלה? זה שבשאלת ההמשך שלך אתה לוקח בעלי-חיים כבני ערובה ומאיים עלי בפגיעה בהם, לא מוסיף לרצינות ולאמינות כל הסיטואציה הזאת. כפרס תנחומים קבל תטל"א: אם היית מציג בפני, כחולה, שתי תרופות נסיוניות, שהאחת מהם הוכחה כבטוחה וכיעילה רק במודלים חייתיים והשניה הוכחה כבטוחה וכיעילה באמצעות מודלים אחרים, על פניו הייתי מעדיף להשתתף בניסוי הקליני של התרופה השניה. יש לכך שתי סיבות: האחת, שיש לי יותר אמון במודלים שעברו ולידציה מדעית אינטנסיבית לפני שנכנסו לשימוש מאשר בכך שאיזה עכבר מבוהל הצליח לייצג את הביולוגיה שלי באופן נאמן למקור, והשניה, שדווקא משום שרוב החוקרים מאמין כמו ניצה וטלי שלממצאים מבעלי-חיים יש תקפות מדעית רבה (גם אם בלתי מוכחת מדעית), ניסוי קליני בתרופה שלא נבדקה במודלים חייתיים צפוי להתבצע בזהירות כפולה ומכופלת משום שהחוקרים לא יבצעו אותו בתחושת הבטחון הכוזבת הנובעת מההצלחה המסחררת של הניסויים בעכברים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |