|
אבל בדיוק כאן את מפספסת אותי. אני לא מתכוונת להעניש אף אחד וגם לא את עצמי. אני מנסה להסביר כמה קל להפוך דבר יפה ולגיטימי כמו מסורת לעניין מאוס ע''י ההקצנה שלו. הרי לא חסרות ביקורות בחברה שקוטלות את כל הדמי-צדיקים שכל השנה רומסים, גונבים, עוקפים, צועקים ופתאום ביום כיפור הם צדיקים גדולים השוהים כל היום בבית הכנסת בבגדיהם הלבנים. ההחלטה אם לצום או לא ואם לעזוב או לא, אכן שייכות להתלבטות העצמית שלי, אך אותה התלבטות עצמית נובעת בראש ובראשונה מתוקף היותי יהודיה וישראלית. לא נולדתי מנותקת מהעם ומהמסורת (ולמעשה, כל ישראלי לדעתי מגיע להתלבטות כזו או אחרת משום שכל ישראלי נולד עם מטען מסוים לאומי ודתי). מאוד קל לפטור את הדברים בנימת ''איש הישר בעיניו יעשה'' אך בפועל, הדבר אינו אפשרי משום שהמדינה כולה מונעת על כרעי הדת והפוליטיקה.
המציאות היום יומית, שכוללת את הקשיים הכלכליים שלי (ושל כל אחד אחר) מחד גיסא ופרסומים על שחיתויות מאידך גיסא, מקשים עלי להרגיש כחלק וגורמים לי לרצות להתנתק לטובת עתיד טוב יותר לילדיי. אני לא מבקשת לייצג גישה אתאיסטית וגם לא מנסה לתמרן את הדת לנוחותי. עיקר המסורתיות, כפי שאני רואה אותה, היא לקחת את הדברים החיוביים שיעצבו את הערכיות הדתית היהודית בביתי לא כחלק מתחושת הזהות הישראלית אלא כדבר נפרד העומד בפני עצמו.
|
|