בתשובה לאלכסנדר מאן, 20/08/00 14:59
נוילאנד בלי אלט 9202
אני מתנגד נחרצות לקביעתך בדבר נחיתותה של העברית. השוות פעם מהירות קריאה של קורא ממוצע בעברית ובאנגלית? ראית פעם ספר עברי מתורגם לאנגלית, או אנגלי מתורגם לעברית?
אותו טקסט, באנגלית, יכול לתפוס כפליים נפח.
עברית היא שפה הרבה יותר נוחה לקריאה ולכתיבה.
לעברית יש נחיתות אחת, פשוטה: היא צעירה מדי (בצורתה הנוכחית) ועל כן אוצר המילים שלה קטן (הרבה) יותר. נורא קשה לכתוב ולקרוא מאמרים מדעיים בעברית - בגלל אוצר המילים. הבעיה היא לא באותיות העבריות ולא בתחביר הפשוט.
קשה ללמוד לקרוא? נו, שוין. גם אנגלית אינה שפה קלה לרכישה.
מסדר זיהוי למילים (לפני משפט) 9250
ו*אתה* השווית פעם מהירות קריאה של קורא אנגלית ועברית? אני לא, ואשמח אם יש לך נתונים על מחקרים בנושא. פעם שמעתי (אבל המקור, יחד עם הזכרון שלי, קלוש מאוד), שמחקרים הראו שמהירות הקריאה של אנגלית דווקא גבוהה בהרבה מבעברית, והדבר מוסבר בצורך של קורא העברית להפעיל מנגנונים מסובכים מאוד כדי לנתח מילים שונות שנכתבות באופן זהה, או אף כדי לזהות מילים בכלל (בגלל אי כתיבת התנועות, וחוסר היכולת להסיק הגייה של מילה מהכתיב שלה). תעתיק לטיני של העברית אמור מאוד לייעל את מהירות הקריאה (יחד עם זה שהטקטסטים יתפסו, אכן, יותר נפח), ועוד יותר מכך, להקל על לומדי עברית.
לא שאני תומך, אגב.
נוילאנד נטו 9253
מר מוצפי היקר,

איש אינו טוען ברצינות כי השפה העברית 'נחותה' משפות אחרות, כולל השפה האנגלית.

ההמלצתי הכללית גורסת כי על הכתיב העברי - כשרת של השפה העברית - פשוטו כמשמעו להיעלם ולהיהפך לנחלת העבר, על אף כל הקשיים הרגשיים, האמוניים והנוסטאלגיים הכרוכים בצעד שכזה.

כתחליף לכתיב העברי יהיה על השפה העברית - לאחר צעד שכזה - להכתב באותיות לועזיות גרידא, ולאו דווקא בסימנים פונטים, כפי שמציע לדוגמא פרופ' אורנן.

מחקרים לשוניים שונים סבורים כי כתיב שכזה יגביר את מהירות הקריאה, ההבנה והביטוי של השפה העברית - וזאת למרות הסבל העתיד להיות מנת חלקו של 'דור המדבר' המורגל עדיין בכתיב העברי קשישא - אך כאמור יש להביט על סך היתרונות השונים הטמונים בהפיכת השפה העברית לשפה הנכתבת באותיות בינלאומיות מוכרות.
אגב, אם ברפורמות עסקינן - עלי לציין בזאת, כי בין השאר
ממליץ אנוכי על:

- ביטול כל שמות המספרים והספרות הזכריים לאלתר.
- הגבלת השימוש בהגיית המלרע - אשר תגרום לביטול ההפרדה המלאכותית בין העברית המדוברת בקרב סך שכבותיו של הציבור הישראלי, לבין 'עברית החדשות' וכלי התקשורת הממלכתיים.
- שינוי מעמדה, הרכבה ותפקידיה של האקדמיה ללשון עברית.

בברכה

א. מאן

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים