|
||||
|
||||
You make a claim that there was a
deliberate political decision making process that resulted in granting approval for jews to live in Hebron. You cite two arguments: a nationalistic-religious one (Begin) and a practical one (Alon - about the ability of religious jews to cling to "sacred" places despite the hostility of .the neighbors) Wasn't this decision also a strategic move, with an eye on possible future negotiations where Israel would ask for concessions in return for the removal of ?the settlement In other words, do you think Levinger and his friends were knowingly manipulated by ?the government |
|
||||
|
||||
שלום, LG. ברשותך אמנע מלענות באנגלית, שכן העורך לא ממש מסתדר טוב עם השפה. לגבי לוינגר, ארנון ושאר עמיתיהם, אני חושב כי התשובה היא כן, למרות שהממשלה שעשתה את הבחירה הזו היתה שונה בתכלית במדיניותה ובהשקפתה מהרבה ממשלות שבאו אחריה, כולל זו הנוכחית. אגב, שים לב שבכל מקרה של הרחבת ההתישבות בחברון הממשלה היא זו שנגררה מאחורי המהלכים ולא יזמה אותם, ורק לאחר מכן ניסתה להפיק מהם רווח מדיני. כרגע, ללא קשר להשקפת הממשלה, הישוב היהודי בחברון פוגע באינטרסים הישראלים הרחבים יותר, גם אם הוא אכן מהווה קלף מיקוח. הוא יוצר לישראל ולכיבוש שם רע (ואחת ממטרותיה המרכזיות של ישראל תמיד היתה ליצור לכיבוש שם טוב), הוא מהווה מוקד חיכוך שעלול לגרום ללא התרעה להתפרצות בלתי רצויה, והוא עלול לפגוע ביציבות הממשלה בכך שהוא מגביר את הסבירות לפיגועים כנגד יהודים בעיר. כל פיגוע כזה (אם הוא יהיה גדול מספיק) יערער את בסיסה העממי של הממשלה, ויכריח אותה לשנות מדיניות, לפחות באופן זמני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |