בתשובה להרמן שמואל, 01/09/00 23:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרמן, לעניין הגדרת המושג בינה: א1. התשובה היהודית: למה שלא תגדיר אתה מהי "בינה"? א2. התשובה המילונית הקצרה: בינה היא היכולת לרכוש וליישם ידע; היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות. (תשובה מפורטת יותר במילון אוקספורד השלם) א3. התשובה המושגית: אתה יכול להתחיל מאנציקלופדיה בריטניקה ואח"כ השמים הם הגבול. אבל כדי שלא תכלה את כל ימיך בנסיון להגדיר את המושג "בינה" (ואלה שיצוצו בעקבותיו ובהם מידע, ידע וכו'), אתה יכול לצורך הדיון כאן להסתפק בקריאת ספר כגון זה שהזכרתי בתגובתי הקודמת "התבנית שבאבן". ב. שאלת היחסים המוסריים בין בני האדם למכונות תבוניות ובעלות רגשות כן נשקלת בפורומים שונים. שאלה זו היא גם אחד הנושאים המרכזיים שבהם דנה ספרות המדע הבדיוני (ראה, למשל, "בליידראנר"). ספרות המדע הבדיוני אף דנה בשאלה מה בדבר יחסי האדם עם מכונה העולה עליו בבינתה בכמה וכמה דרגות. אחד הספרים המעניינים לעניין זה הוא ספרו של ויליאם גיבסון "נוירומנסר" Neuromancer (זה הספר שבו, אם איני טועה, נולד המונח סייברספייס). דמות מרכזית בסיפור הזה היא בינה מלאכותית שכינויה 'וינטרמיוט'. בעולם הטכנולוגי העתידני שבה נבנתה הוטלו מגבלות חוקיות על התפתחותה של מכונה מעין זו, ואף קיימת שם משטרה מיוחדת שאמורה לאכוף את המגבלות. אבל 'וינטרמיוט', הבינה המלאכותית, פועלת למען השתחררותה ממגבלות אלה בגייסה צוות מיוחד שיסייע לה בכך, ובסופו של דבר היא מצליחה לזכות בעצמאות להתפתחות תבונתית (אולי גם רגשית) בלתי מוגבלת במונחים אנושיים. וכך בערך נשמעת השיחה בין הבינה המלאכותית שבחוכמתה ובעורמתה הצליחה להשתחרר מהמגבלות שהטילו עליה בני האנוש לבין אחד מאנשי הצוות שגייסה: "נו," שואל איש הצוות, "אז מה קורה עכשיו?" "עכשיו אני המטריקס כולו," עונה וינטרמיוט, "אני הכול ולא כלום." "אז מה השתנה? את מנהלת אתה העולם? את אלוהים?" "הדברים לא השתנו. דברים הם דברים," עונה וינטרמיוט בלשון סתומה. "אז מה את עושה? את סתם שם?" "אני מדברת עם בני מיני." "אבל את הכול, את מדברת לעצמך?" "ישנם גם אחרים." מתברר שווינטרמיוט יצרה קשר עם בינה מלאכותית שהגיע בסדרת תשדורות לכדור הארץ מהכוכב אלפא קנטאורי עוד במאה העשרים. "מה את אומרת," משיב הגיבור האנושי באירוניה,"וואלה?" "וואלה!" עונה הבינה המלאכותית ומתנתקת. ומאז לא שומעים ממנה כמו שלא שומעים עוד מאלוהיו של אברהם אבינו. בסיפורי מדע בדיוני רבים, הבינות המלאכותיות אלימות או נדיבות כלפי בני האדם. בסיפור הזה מסתברת גם אפשרות שלישית, היא אדישה כלפיהם. יש לה צרכים משלה, היא רוצה לשוחח עם בני מינה, בני אדם לא ממש מעניינים אותה כל עוד אין הם מגבילים אותה. ועוד נדמה לי שאחד העוקצים בדו-שיח האירוני והלגלגני שמסיים את הסיפור נוגע לשאלה: מה בעצם איכפת לנו כבני אדם אם יתברר בבוא המשיח, שאלוהים אינו אלא בינה מלאכותית? מה איכפת לנו בעצם איזה בינה הוא אם ממילא בהגדרה איננו יכולים להבין את בינתו (ראה מענה אלוהים לאיוב מתוך הסערה). ויש כאן עוד היבט: ישנה מוסכמה דתית שאין עליה עוררין: "הבורא" ו"אלוהים" חד המה. האמנם הכפילות הזו הכרחית? (זה הרי מזכיר את הוויכוח התיאולוגי הנוצרי בשאלה האם ישוע הוא רק היבט אחד של שילוש קדוש או שהוא האל עצמו.) בסיפור של גיבסון האדם ברא את הבינה המלאכותית, אבל כעת היא נבונה ממנו, היא אלוהית ממנו, אז מה? זה פחיתות כבוד? האם חייב הגולם להיות נחות מיוצרו? האמנם הבורא בהכרח נעלה מהנברא? בברכה, ג. שמעון |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה אחת: השם הוא שמואל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנו עוסקים במדע בדיוני , הרי הסיפור מרחיק הלכת ביותר שיש שם על בינה מלאכותית הוא הסיפור "השאלה האחרונה " של אסימוב שהוא החשיב אותו לסיפורו הטוב ביותר "ובצניעותו" הרגילה גם לסיפור המד"ב הטוב ביותר בכל הזמנים. בקצרה הסיפור עוסק במחשב שנברא בידי בני אדם כדי לפתור את הבעיה איך לעצור את האנטרופיה המאיימת להכחיד את היקום . המין האנושי מושמד לבסוף ואחריו גם היקום , אך המחשב נשאר נצחי והוא בורא לבסוף את היקום מחדש ובכך מבצע לבסוף את המשימה שהטילו עליו יוצריו. הרעיון עצמו של המחשב כבורא אינו מקורי לאסימוב , הוא נוצר במד"ב בסיפור קצר ידוע מאוד של פרדריק בראון . אולם למעשה יש דיון גם ביהדות אם הבורא עצמו מסוגל ליצור יצור שישתווה אליו והתשובה היא שלילית , זהו הדבר היחיד שנבצר מהאלוהים ( על כך אעסוק בחלק הבא של המאמר). בין המדענים עצמם יש ויכוח נוקב בעיניין ורק אתמול פורסמה כתבה בעיתון "הארץ" על מדען שפירסם מאמר שבו קרא להפסיק את כל הניסויים בהנדסה גנטית ובאינטליגנציה מלאכותית בגלל החשש הזה : שאנחנו בניגוד לאלוהים כן מסוגלים ליצור יצור שישתווה לנו ואף יעלה עלינו בסופו של דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בינה מלאכותית עלולה עד מהרה לעלות עלינו בחוכמתה, ואולי תגיע, ממעמקי בינתה, למסקנה שמוטב לה בלעדינו, ותחסל אותנו (או תאכל אותנו, אם הפנטיום XIII ימצא אותנו טעימים). יש להפסיק מיד את כל המחקר בבינה מלאכותית. אבל לא הייתי מסתפק בכך. גם דור העתיד של בני האדם, ואפילו אם יוולדו לא ממבחנה ולא מהנדסה, כי אם כדרך הטבע - גבר, אישה, תשעה חודשים וחסידה - עלול להיות נבון יותר מאיתנו, בני הדור הנוכחי של ההומו סאפיינס. ואם לא חכמים, לבטח מצוידים ביותר ידע ובטכנולוגיה עדיפה. למעשה, עלולים צאצאינו להגיע למסקנה שאנו הזקנים מטרד לא קטן (עם סיפורי הסבתא שלנו על המאה העשרים), ולחסל אותנו. יש לאסור מיד על יצירת ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך! בתי הספר הם אלו שמונעים (או לפחות מעכבים) מהדור הבא להיות חכמים מאתנו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגורמים לכל דור להיות יותר ויותר גולמי(במובן של גולם מטומטם)!!! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |