|
||||
|
||||
איכותם של קרת ולינור אולי מוטלת בספק (כמו כל עניין אחר הקשור בטעם), אבל להגדיר אותם כסלבריטאים ששלחו ידם בכתיבה ולכן מדברים על הספרים שלהם, זה כבר ממש גובל באיכסיות.1 לינור מפרסמת מאמרים כבר שנים, וקרת, כשפירסם את "געגועי לקיסנג'ר", לא היה מוכר. להכליל אותם באותה קבוצה כמו סופי צדקה ובריטני ספירס?2 1לא מצאתי הגדרה טובה יותר. אני עדיין לא סופרת. מותר לי. 2שלכל הלא מעודכנים, הוציאו ספרי הגיגים כל אחת בתורה. |
|
||||
|
||||
קרת היה מוכר כשהוציא את ''געגועי לקיסינג'ר'' ולו בגלל העובדה שמספר שנים קודם לכן הוא פירסם את ספרו ''צנורות''. חוץ מזה הוא גם נהג לכתוב באחד המקומונים התלאביביים. |
|
||||
|
||||
צינורות יצא לראשונה ב- 92'. געגועי לקיסינג'ר ב- 95'. המכירות הראשונות של צינורות היו נמוכות מאוד. אתגר קרת התפרסם בגעגועי לקיסינג'ר, ואז אנשים חזרו וקנו גם את צינורות שיצא בהדפסות נוספות. |
|
||||
|
||||
אנחנו יכולים, כמיטב המסורת באייל, לריב עכשיו על משמעות המונחים "מוכר" או "מפורסם", אבל אני אסתפק בקביעתי כי קרת לא היה לא מוכר (=היה מוכר), כשפירסם את "געגועי לקיסינג'ר" ב95. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |