בתשובה להצנחן, 13/11/99 18:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. ההתנחבלויות אינן לגיטימיות. הן פשע מלחמה, מצד אחד, וגזלת הרש מצד שני. ב. כל תפקידן של ההתנחבלויות הוא לחבל בתהליך השלום. הם נבנו כך - על ידי אריאל שרון ואחרים - במטרה לטרפד כל אפשרות של הסדר עם הפלסטינאים. אין להן כל מטרה אחרת. ג. אשר לקיטוב, הקיטוב קיים כבר זמן רב, לפחות מאז שקמו ההתנחבלויות. ד. אין כזה דבר, "שנאה עצמית כלפי עמך". אדם יכול לשנוא את עצמו, והוא יכול לשנוא את עמו, אך שנאת העם איננה שנאה עצמית. יתר על כן, שנאת המתנחבלים איננה, מה לעשות, שנאת העם, אלא שנאת המתנחבלים. המתנחבלים, למי שלא יודע, מהווים כ-%4 מקרב אזרחי ישראל. ה. חלק נכבד מהמתנחבלים, וחלק נכבד עוד יותר מהנהגתם, הם מחבלים ממש. כך אנשי המחתרת היהודית, כך ברוך גולדשטיין, וכך רבים ורעים שנקטו באלימות כלפי יהודים וערבים. עם זאת, ראה זה פלא, מערכת המשפט שלנו לא מתנהגת אליהם כאל מחבלים. על כן לא נותר לי אלא לקרוא להם מתנחבלים, כדי שאיש לא ישכח שידיהם דמים מלאו. ו. ואם זה לא מוצא חן בעיניך - מה לעשות. אתה לא קובע מי כותב כאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מתיימר לידע בנושא ההתנחלויות והמתנחלים, אולם נראה לי כי דבריך מוקצנים משהו. אשמח אם תוכל להביא נתונים או סטטיסטיקות המאששים את דבריך בדבר "חלק נכבד מהמתנחלים..." וכו'. מהו אותו חלק נכבד? האם אותו חלק נכבד עולה, למשל, על אחוז הפשיעה בקרב השוכנים בתחומי הקו הירוק? מהו מקור הנתונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נשען על נתונים, שפורסמו בעתונות במהלך שנת 96', ושהראו שלחלק נכבד מהמתנחלים - אני חושב שדיברו על %14 או %16, לא זוכר במדויק - נפתחו תיקים פליליים. השיא היה בקריית ארבע, שם ל-%90 (!) מהתושבים היו תיקים פליליים. האחוז עולה פי כמה וכמה על אחוז הפשיעה בתחומי מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, בתור קורא נאמן (ומבקר נאמן) של דבריך - אתה לא חושב שעברת קצת את הגבול? הועלו בהודעה הזאת שתי טענות נגדך: 1. שאתה שונא את עמך 2. שאתה עושה שימוש מניפולטיבי במילים על הראשונה אפשר להתווכח, אבל השניה ברורה לחלוטין. בכל כתבה שלך אתה מכניס פניני-שנאה קטנות נגד בן-גוריון, גולדה, דיין, המתנחלים, הימין, הממשלה ומי לא. אתה אמור להיות כותב אובייקטיבי, לא? אתה אמור לדגול באובייקטיביות של התקשורת, לא? טול קורה מבין עיניך, יוסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם, הבה ונדייק. אני מודה ב"אשמה" של הבעת דעוןת לא חיוביות, בכל הזדמנות, כלפי בן גוריון, גולדה, וממשיכיהם הרוחניים, המתנחבלים (לדיין דווקא לא נטפלתי, למיטב זכרוני - תזכיר לי בפעם הבאה...). אחרי שהודתי בהשמעת דעות החורגות מהקונסנסוס, דעות חריגות ונפשעות העומדות בניגוד מוחלט לדוקטרינה הקומוניסטית שכולנו מאמינים בה, ולאחר שהתנצלתי על הפגיעה הבלתי מכוונת בכבוד המפלגה האחת והיחידה ובכבודו של היושב ראש הנערץ, אנא הסבר לי מדוע השימוש שאני עושה במיילים הוא "מניפולטיווי" דווקא. שימוש מניפולטיווי במילים הוא שימוש המיועד להטעות, להתעות, ולרמות. הביטוי "מתנחבלים" הוא ההפך מכל אלה: הוא מבהיר במדויק מה אני חש כלפי פושעי המלחמה היושבים על אדמות גזולות - לעתים "בחסינות מושל" - בגדה המערבית. כלומר, הביטוי "מתנחבלים" הוא הכל חוץ ממניפולטיווי; לעומת זאת, ההתוודות בנוסח משפטי מוסקווה מהפסקה הקודמת היא מניפולטיווית, במכוון. אנא הסבר: מדוע, כאשר אני מכיל "פניני שנאה" כנגד בן גוריון, אני עורך מניפולציה? אני רוצה להבהיר שאני מתעב את האיש. אינני מסתיר זאת, ומעולם לא הסתרתי זאת. איפה המניפולציה כאן? איפה הנסיון להוליך שולל? אני חושב שאתה חייב לי תשובה, אם לא התנצלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאתה בעד קיצוניות, לא יוסי? אתה כותב בשתי רמות: 1. מביא עובדות 2. מביע דעה יש הבדל משמעותי בין השניים. כיוון שכלל סגנון כתיבתך מושפע קשות מהחלק השני - הרי את הכינויים המעליבים שאתה מדביק לכל הגרים ביהודה-ושמורון, לכ70%- (או יותר) ממנהיגי מדינת ישראל ולעוד כהנה וכהנה, את הביטויים האלו אתה משלב במהלך כל כתיבתך. איך אני אמור להאמין שהחלק הראשון אינו מושפע מהשני, כאשר _סגנון_ החלק הראשון ודרך כתיבתו (שלא לדבר על הסיבות) בבירור מושפעים ממנו? אתה אומר שאתה לא מנסה להטעות אף אחד, אלא ההפך - הכתיבת רוויית השנאה שלך נועדה להבהיר מאיזו עמדה אתה כותב. אני אומר שראשית, כתיבה רווית-שנאה אף פעם לא תשכנע אלא את המשוכנעים (אני מוצא את עצמי פחות ופחות מסכים איתך אחרי כל כתבה) ושנית, אין שום מנוס מחילחול של דעותיך אל תוך עובדותיך ומהטעיה של לפחות חלק מציבור הקוראים, שעלול (או עשוי) לחשוב שהדעות והעובדות חד-הן. אני לא מתנגד, כלל, לנושאים שאתה מעלה. הם חשובים, אתה ללא ספק מתנגד לעמדת המחנה ולהליכה בתלם, ואתה יודע היטב על מה אתה מדבר. אז למה אתה הורס לעצמך, פעם אחר פעם, כל אפשרות לקריאה מהורהרת של הכתבה? הרי כתיבתך נוטפת רגשות, וכיצד אמור הקורא לקרוא אותה אם לא באמצעות רגשותיו? כאמור, אני מוצא את עצמי מתרחק מדעותיך אחרי כל מאמר קצת יותר, ולא כי אני לא מסכים עם מה שאתה אומר - אלא אני לא מסכים עם איך שאתה אומר את זה, וקשה לי יותר ויותר להאמין שאתה טורח לזכור עובדות שאינן תומכות בדעתך, או להקשיב לדעות מנוגדות (ועל כך יעידו כמות הפעמים שאמרת למגיבים שונים שאין בדעתך להשיב להם יותר ושאינם מעניינים אותך). בקיצור, אם "החייל ניצל בנס" מערער על העובדה שהכותב הנו איש-הגיון, אז "מתנחבלים" או "גולדה המשוקצת" מערער על העובדה שהכותב הנו איש-אמין - והעובדה שאתה מודע לסגנון כתיבתך הלא-אובייקטיבי לא מועילה כלל: לפי דעתי היא רק מעצימה את חומרת המעשה ואת האפשרות לשימוש-לרעה של הכותב באמון של קוראיו - הרי לך, בניגוד לכתב המדווח על חייל שניצל, יש אינטרס ברור לשכנע את הקורא להאמין במשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר לא בטוח שאני מנסה לשכנע. די התייאשתי. הכתיבה שלי מבטאת את מה שאני חש - ומה שאני חש, כל בוקר, כשאני קורא את העתון, הוא תחושה של מיאוס. מיאוס והחמצה. כתבת שאני לא פטריוט, כי כל מה שיש לי הוא "רגש עמום של שייכות"; אני טוען שזו היא הפטריוטיות. מעבר לאידיאולוגיה, מעבר לפוליטיקה, מעבר לתרבות - תחושה עמומה של שייכות, ושל רצון להגן על מה שאתה שייך לו. באשר ל"ניצל בנס" - מילים מעצבות תודעה, ולדעת חלק מהלינגואיסטים מעצבות גם את אופן החשיבה הפיזי (!) ברמה של פעילות המוח. אני ספקן באשר לטענה האחרונה - אף כי אינני בלשן ואינני מבין גדול במבנה המוח ופעולותיו - אבל אדם שמשתמש במילים מסוימות חווה את העולם באמצעותן. עם הזמן, נהיה טבעי לחלוטין לומר "קרה נס" - והשלב הבא הוא לקבל בטבעיות גמורה את עצם הרעיון של הנס - אחרי הכל, אנחנו משתמשים בביטוי כבר זמן רב, לא? העתונים הם סוכני תרבות: הם משפיעים על השפה, ההתנהגות, הלבוש, של קוראיהם. כאשר הם, בעקביות ולאורך זמן, יוצרים תחושה של עולם פלאי, עולם שניסים בו הם דבר יומיומי, הם מועלים בשליחותם. כמובן, הם מועלים בשליחותם *כפי שאני מבין אותה*. אני חושב שאנחנו זקוקים לקצת יותר רציונליות בחיינו. אבל הרציונליות משעממת, ולא מוכרת עתונים. ומכאן התחושה שהעתונות מועלת בתפקידה. אחד הכותבים בARS MAGICA LIST כתב הגיג מעניין: Magic never went away - it's rationality that's fading. וכשחושבים על זה, יש משהו בדבריו. הרציונליות איתנו בקושי חצי אלף. הקסם היה כאן תמיד. במשך תקופה מסוימת - המאה ה-18, המאה ה-19 - הרציונליות שלטה בכיפה. והנה, בסוף המאה העשרים, היא נמוגה. המאגיקה תמיד הייתה כאן; דומה שהיא חוזרת, ובגדול, כמו אז, בזמנים הטובים של ימי הביניים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני יכול להגיד? אני מסכים עם דבריך לגבי העיתונים (כן, אפילו לגבי "אירע נס", אם כי באופן חלקי) - אבל זה כבר לא הענין. הענין הוא האם אתה משחק את אותו המשחק או לא. קשה לי להבין למה גישה מאגית תמימה היא יותר טובה מגישה אמוציונלית מודעת-לעצמה שנובעת מזעם על העדר רציונליות. אתה לא חושב שאתה משיג את המטרה ההפוכה, ובעצם משחק לידים של חוסר-הרציונליות? לגבי המאגיקה וחזרתה - קשה להגיד. אנחנו בעיצומו של תהליך מענין, בו המדע מאבד את חזקתו הדתית (כן, הדתית - מדובר פה באמונה עיוורת ככל אמונה) על העולם לטובת תיאוריות אחרות. העובדה שאני לא מסכים עם מרבית התיאוריות האלו, העובדה שלפעמים הן ממש מטופשות, והעובדה שהמדע מוכן לבקר את עצמו והרבה תיאוריות כאלו לא, כל העובדות האלו לא משנות את דעתי שבסופו של דבר, התהליך הזה יוביל לאיזון שפוי יותר. מדובר בסך-הכל בתגובת-נגד (whiplash) לרציונליות חמורת-הסבר ששלטה בכיפה במהלך מאתיים השנה האחרונות. האמת, וסליחה על ההכללה הגסה, אנחנו לא במצב מבריק כ"כ כרגע - אולי הגיע הזמן לקחת את מה שלמדנו מהמדע, ולהמשיך הלאה. אולי הרציונליות לא יכולה להוות פתרון מלא ליצור כ"כ לא-רציונלי כבן-האדם. (דרך אגב, אני משחק פה את פרקליט השטן במידה מסוימת - אני מתנגד נחרץ למרביתן הגורפת של תופעות העידן-החדש למינהן, בעיקר בגלל הזילזול הבוטה שלהן באינטיליגנציה של המאמין - אבל אני עדיין מאמין באופן כללי במה שאמרתי, ובאמת חושב שהתוצאה הסופית תהיה משהו טוב יותר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, אתה כותב על מילים שמעצבות תודעה, ומתלונן על הנוסח "החייל ניצל בנס". אתה באמת מאמין שמילים יכולות להשפיע על השקפות בסיסיות כל-כך? האם לא עדיף להתייחס לכך שהחייל תמיד "ניצל בנס" ואילו "מחבלי החיזבאללה הצליחו להמלט"? למה לא להפך, למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, היי! נגד המתנחבלים אתה יכול להסית כמה שאתה רוצה, אבל מה אתה רוצה מהקומוניסטים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כותב אובייקטיבי"? מה פתאום! מה, אנחנו ילדים קטנים שצריכים הגנה, ש"לא יעשו לנו שטיפת מוח"? אני נהנה לקרוא את הדברים של יוסי, ואני אוהב את המניפולטיביות שלו במילים, שאתה מתקומם נגדה. הדרך שבה הוא לא מפספס שום הזדמנות "להכניס" לאנשים שהוא כל-כך מתעב, משעשעת ביותר. כמו ג'יי לנו על ביל קלינטון, או סילבי קשת על ביביהו (היא ממש מתפרעת שם, בטור שלה ב"ידיעות"), ההיטפלות של יוסי לאנשים הללו היא חלק מהסגנון שלו. ומי שהסגנון הזה מרתיע אותו - שילך לשתות מהים של עזה. יוני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הים של עזה קצת מר לי, אז הרשה לי לענות לעניין: יוסי מתקומם נגד השימוש של התקשורת במושגים אירצונליים ולא-אובייקטיבים. הוא טוען שבכך היא מקדמת את האירציונליות הפושה בארצנו. טענתי נגדו היא שהוא עושה בדיוק את אותו הדבר. אם אתה רוצה לטעון שאנחנו לא צריכים הגנות כנגד מניפולציות של כותבים, הפנה את הטענה אל יוסי, לא אלי. שנית, הסגנון של יוסי ושל סיבלי קשת כאחד מכעיס אותי, כי אני לא אוהב שנאה, ובוודאי של אצל כותב המנסה לנתח את העניינים ולהסבירם (או לפחות להציגם) לקורא. ברור שהשנאה הנוטפת מסילבי קשת מעוותת את יכולתה לראות בצורה ברורה כל מקרה הקשור לביבי נתניהו (או כל מקרה בכלל, לצורך העניין). אותו הדבר תקף לגבי יוסי. או, בקיצור, אני קורא את דבריה של מרת קשת בערבון מוגבל מאוד (אם אני קורא אותם בכלל), ואני קורא את דבריו של מר גורביץ בערבון מוגבל ביותר (למרות שאותם אני עדין קורא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, שאני מסכים איתך. הצורה שבה סילבי קשת מתבטאת ב''ידיעות'' גורמת לי להתייחס לדבריה בפחות רצינות. ואני אכן מתנגד לטענה שיוסי הביע במאמרו. (ראה את התגובה ''...גם לנו עוד יקרו''). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מ %4, כי חלק מהם גרים שם רק מסיבות כלכליות (חיים זולים יותר + סיכוי בריא לפיצויים נאים, בעיקר בגולן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אינה הדעות שלך, שהן לגיטימיות, אלא הכנסתן בדלת האחורית לתוך מאמר שלך, שעוסק בנושא אחר. בדרך אגב אתה מרחיק חלק מהקוראים. ואגב: מה עם הענקת הקרדיט לשם "מתנחבלים", שככל הידוע לי נהגה על ידי סילבי קשת? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |