בתשובה לפרופ' אברהם סלע, 08/09/02 18:14
אמן. 90312
מיכל בן נריה • בתשובה לפרופ' אברהם סלע יום א', 8/9/2002, 20:08
סוף סוף מישהו פה מחזיר אותנו לנושא. סוף סוף לקרוא תשובה שמכילה בתוכה את הסבל הלא יתואר של בעלי חיים.

אני יודעת, מיד יקפוץ פה מישהו שיגיד שנעים לי להסכים עם מי שחושב כמוני. לא זה העניין. כל אלה הדנים בתורות מוסר השונות בתוך הקופסא של המוח שלהם, אלה שמתגאים שהרציו מנהל את עולמם, מנותקים מרגשות אמפתיה, אלה שמעולם לא מזדהים - מנהלים דיונים עקרים שיכולים להמשך עוד ועוד עד שהם מתייבשים ומייבשים את הקורא. אבל לקרוא את דבריך זה לדעת שאתה לא שוכח אפילו לרגע את אלה שאור שלהם כבה. תודה לך על דבריך.
לטעמי, זוהי תאור מוטה 90318
רון בן-יעקב • בתשובה למיכל בן נריה יום א', 8/9/2002, 20:26
1) הצדקה של ניסויים בבעלי חיים לא אומרת שלילה אוטומטית של הכרה בסבלם.

2) ולכן, אי אפשר לגזור ישירות מאמפתיה עם סבלם של החיות שלילת נסויים גורפת.

3) מי שטוען שתורת מוסר קיימת רק בקופסת המוח טועה בגדול, לשיטתי.
לטעמי, זוהי תאור פושר. 90348
מיכל בן נריה • בתשובה לרון בן-יעקב יום א', 8/9/2002, 21:56
אמפטיה עם סבלם של החיות פנים רבות לה. זה יכול להיות ויויסקטור שמתראיין בשידור חי ואומר בנימה חביבה: "עם כל הסימפטיה שלי לחיות..." זו יכולה להיות אמירה של: "אין ברירה" בהקשר של שקלול הסבל הנגרם לעומת הרווח, זה יכול להיות הרבה דברים - אבל זו לא אמפטיה אמיתית. אני לא מאמינה לך.

מי שחש את הסבל על בשרו לא יכול להסכים שזה מתרחש ברגע זה ממש לטובת משהו בעתיד. הוא רוצה שזה יפסיק עכשיו. הוא לא רוצה השתתפות בצער, הוא לא רוצה מס שפתיים, הוא לא רוצה שמישהו ייאנח וישוב לעיניניו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות