|
||||
|
||||
המצב שאתה מתאר הוא - באופן טבעי - כוללני מדי. כי הרי מהו אותו קיום משק קפיטליסטי? ממרצ וימינה כל המפלגות תומכות בקיום משק קפיטליסטי תוך קיום מדיניות רווחה מסויימת. ההבדל הוא המינונים השונים. וגם אם הסכמנו על אותה מדיניות רווחה, יש הבדל, לדוגמא, בין קיצוץ או העלאה בהבטחת הכנסה לבין קיצוץ או העלאה בקצבאות הילדים. הבטחת הכנסה היא סלקטיבית בעוד קצבאות הילדים היא קצבה אניברסלית. זו רק דוגמא להשפעה של החלטה, לכאורה ניטרלית. וכאן בדיוק נכנסים כלכלני האוצר. הם, לרוב, מחליטים היכן לקצץ 1 ובמה לפגוע. הכלכלנים ממלאים את יעודם תוך יצוג האינטרסים של כלכלת שוק. השאלה היא איזו כלכלת שוק. 1 לקצץ. את ההטבות בדרך כלל נותנים הפוליטיקאים. זה והצטברות השומן מביאה את אגף התקציבים באוצר לעסוק בעיקר בקיצוצים וגזירות. |
|
||||
|
||||
המדינה והכלכלנים המיצגים אותה אינה גורם חסר אינטרסים. הבנק לתעשיה יזכה להגנת המדינה שתערוב לחובותיו על מנת לשמור על היציבות של המערכת הבנקאית ועל כספי המשקעים בו. פועלי טקסטיל מדרום הארץ לא יזכו לאותו מערך תמיכה. כלכלני האוצר מיצגים כיום עמדה מינמליסטית ביחסי חברה ומדינה,הגורסת שעל הממשלה לתת לכוחות השוק למלא פונקציות נרחבות ברוב תחומי החיים,תפקיד הממשלה הוא לאפשר את המינימום ההכרחי להוצרותם של כוחות שכאלה (השקעה בתשתיות). מן הבחינה הזו הם מיצגים גישה חברתית ההולכת וצוברת תאוצה כבר כמה עשורים טובים.תומכים בהפרטה הולכת וגוברת תמצא משינוי ועד לימין ביטחוני סטנדרטי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |