|
||||
|
||||
ישנן כמה שגיאות עובדתיות. 1. ראשית, לוח השנה העברי מבוסס על שנת הירח ולא על שנת החמה. מה לעשות, בני ישראל לא כה מתוחכמים. 2. שבועות הוא חג האסיף. הקיץ נחשב לעונה מתה עבור החקלאי הארצישראלי. מן הסתם, היגיוני שתחילת השנה האזרחית תתואם עם תחילת השנה החקלאית. הרי זה קנה המידה היחיד שהיה משותף באותם ימים. 3. מילה קטנה, טלה בר, אם לא שמת לב, אנחנו נמצאים בארץ שחונה, מה שטוב ויפה באירופה, אינו רצוי בהכרח פה. אנחנו צריכים גשמים, לא שמש יוקדת. 4. מטרתו של המאמר הוא להוכיח שישנו קשר בין החגים הפאגאניים לבין החגים הישראליים. אודה לך אם תסבירי איך מבארות הפסקאות האחרונות את הקשר? זה שהבבלים והכנענים העתיקו זה מזה זו עובדה ידועה.(זה בלתי נמנע בשל הסחר שהיה בין העמים) 5. אנחנו חיים כיום בעידן המדע, לטוב ולרע, כבר הרחקנו מעבר לצורך להאמין שישנם בכוחות עליונים כל יודעים וכל יכולים, לפחות מרבית האנשים החיים כיום. מדוע זה משנה אם הכוחות האלו הם נקביים או זכריים? זכותך להאמין אך מתוך סקרנות אני רוצה לדעת על מה המהומה... |
|
||||
|
||||
השאלות כוונו אמנם לטלה, אבל אני חושב שיש לי כמה תובנות בנושא, מקריאת המאמר. 1. אני לא רואה סתירה בין אופיו הירחי של לוח השנה היהודי לבין אופיים של החגים, כמשקפים את עונות השנה. 2. שבועות הוא חג הקציר (קציר חיטים) סוכות הוא אכן חג האסיף. 3. הפולחנים שטלה מציינת כוללים גם פולחני שמש וגם פולחני גשם - שמחת בית השואבה/חג הגשם. 4. נדמה לי שטלה, בחלקו הראשון של המאמר, מראה את הזהות התוכנית (מלשון תוכן) בין החגים בפגאניים לחגים היהודיים, בעוד בחלקו השני היא מראה את השתמרות המיתוסים הפגאניים הקשורים לחגים בכתבי הקודש היהודיים, על ידי איזכורים שונים או הקבלות תוכניות בין האל היהודי לבין האלילים הכנעניים. |
|
||||
|
||||
1. לוח השנה העברי מבוסס על החודש הירחי, אבל מתוקן (על-ידי עיבור החודש וקביעת שנים חסרות ומלאות) כדי להתאים לשנת החמה. התיקונים האלה, שנקבעו כלוח תמידי על-ידי הלל הזקן, הופכים את הלוח העברי למתוחכם ביותר בעולם העתיק. |
|
||||
|
||||
1. אנחנו מדברים על הלוח הבבלי. טלה בר מדברת על הלוח הקדום יותר, הפחות מתוחכם. 2. 'ירחו' פירושו שני ירחים. אם זה לא כך, אני ממליץ לך ללכת למשרד החינוך שקבע ככה. לוח גזר משמש את החוקרים כדי ללמוד על סדר גביית המסים כפי שהיא הייתה מקובלת בתקופת דוד. ישנו, לדוגמא, ויכוח שלם על משמעות המילה ירח עצד פשת. 3. ישעיהו של פרק כ"ז מנבא בבבל אאל"ט. לא מפתיע שהוא משתמש במושגים בבליים. 4. קורבנות אדם? יכול להיות שלא הבנת מה בדיוק הכוונה בקורבנות. הקדמונים האמינו שהאלים הם יצורים בשר ודם כמונו וכמונו הם צריכים לאכול ולשתות. הקורבנות נועדו לחיך אותם אלים. האלים עצמם כמובן לא הקריבו שום קורבנות שהרי אין ישות נעלה מהם. קורבן אדם הינו הקורבן הקשה ביותר שחברה עשויה להקריב. אצל האצטקים, קורבן זו נועד להבטיח שהשמש תזרח מחר. בשביל להאכיל את האלים,(ואת הכהנים, את צריכה לחשוב מעט על הכהנים, הרי גם הם אוכלים חלק מבשר הקורבנות), הסתפקו בבהמות בדרך כלל ובפירות ובירקות. |
|
||||
|
||||
שלום יו, נחמד לשמוע ממך שוב. אבל טעויות יש לך לא פחות מאשר לי - אם בכלל. א. נכון שהלוח קשור בחודשי הירח (לא שנת הירח), אבל הוא קשור גם בעונות השנה, כפי שמשתמע היטב משמות חודשי השנה (איתנים, בול, זיו ואביב). החכמה המקומית היתה תמיד להתאים את חגי העונות עם תקופות הלבנה. ב. שבועות איננו חג האסיף - הוא חג ביכורי הפירות והירקות בגנים ובשדות - לפחות כך היה בתקופה שבה נוצרו החגים. חג האסיף הוא סוכות, אם לא ידעת. ג. אני נולדתי בארץ הזאת, ומי כמוני מודעת לתקופות הנפרדות של ימות הגשמים וימות החמה. בחורף קר פה, אם שמת לב, השמש כמעט לא מחממת, ויש צורך בחום הזה לגידול כל דבר חי. אני לא חושבת שעשיתי מהומה - אותי מעניינים דברים לשמם (שמעת פעם על מדע ומחקר לשמם, בלי מטרה מעשית כלשהי?). אם הדברים אינם מעניינים אותך, אף אחד לא מחייב אותך לקרוא אותם. בברכת שנה טובה - חג סתווי למהדרין - טלה. |
|
||||
|
||||
5. מרבית האנשים החיים כיום מאמינים בכוחות עליונים. אלו שלא, הם דווקא מיעוט, ובהפרש ניכר. |
|
||||
|
||||
שהרוב טועה, מוטעה ומטעה |
|
||||
|
||||
שאתה לא יודע אם הרוב טועה או לא. |
|
||||
|
||||
"שלום, אני איציק מאשדוד ואני רוצה להשאר בעילום שם". (: |
|
||||
|
||||
זו היתה בדיחה (קלושה, כמסתבר) על ריבוי האלמונים בפתיל הזה. |
|
||||
|
||||
אגב איציק מאשדוד, זוכרים את מנשה יוסיפוביץ' (לוזוכר מאיפה, נדמה לי רמת-גן) שמשחק כדורגל בבית הספר פיק"א בפתח-תקווה? לפני קצת יותר מעשר שנים נהג הנ"ל להתקשר לתוכניות רדיו ולהצהיר את ההצהרה לעיל. השבוע (אני חושב) הוא עשה פתאום קאמבק בתוכנית של רפי רשף "נכון להבוקר". נקטע באיבו על ידי העורך/ת. |
|
||||
|
||||
אם אני זוכרת נכון (ולצערי אין לי מקורות לסמוך עליהם פרט לזכרוני הרעוע), הנ''ל סבל ממחלת נפש, מתישהו הופסקו שידוריו והוא הלך והתדרדר, ואז נחלץ לעזרתו נתן זהבי והעלה אותו לשידור באחת מתחנות הרדיו המקומיות מידי שבוע. |
|
||||
|
||||
כמה השתעשעתי בזמנו כאשר הוא היה עולה לשידור ומתחיל במונולוג שלו הבלתי ניתן לעצירה. לפי מה ששמעתי, קול ישראל וגל"צ תבעו את מנשה יוזפוביץ הזה לדין בגין הטרדה וכו'. בהסדר בינו לבין הרדיו נאמר שמותר לו לעלות לשידור למשך חמש דקות פעם בחצי שנה אם אני לא טועה. וכך אכן היה במשך תקופה. העלו אותו בכוונה ונתנו לו לדבר במשך כמה דקות. אבל לאחר תקופת מה הוא לא שלט בעצמו והחל שוב לעלות לשידורים שונים ואז הפסיקו את ההסדר לחלוטין. אני זוכר שפעם העלו אותו לשידור, נדמה לי שזה היה אחרי ההסדר עם בית המשפט, וניסו לשאול אותו שאלות ענייניות: מי אתה ? למה אתה אוהב לדבר ברדיו וכו'. אבל הוא פשוט לא הקשיב לשאלות והמשיך: מדבר מנשה יוזפוביץ משחק כדורגל כל יום שישי בבית ספר פיק"א בפתח תקווה.... הוא היה ממש בלתי ניתן לעצירה. |
|
||||
|
||||
מנשה יוסיפוביץ' מבני ברק. |
|
||||
|
||||
14 אחוז מכלל העולם הם או אתאיסטים או אגנוסטיקנים זה לא מיעוט |
|
||||
|
||||
14% זה לא מיעוט? |
|
||||
|
||||
הוא בטח התכוון ל"מעט", ולא ל"מיעוט". "זה לא מעט". אבל אני מפקפקת בתקפותו הסטטיסטית של נתון כזה. איך, בינינו, אפשר בכלל להגיע לתוצאות מהימנות בתחום הזה? משהו קטן שנזכרתי בעקבות תגובה 90703 ותגובה 90716: היינו בכיתה ח'. השכבה עמדה לצאת לטיול. עמדנו מחוץ לבניין ביה"ס, תלמידים, מורות ומלווים. עבר חתול שחור, וילדה אחת (היחידה שהבחינה בו, ככל הנראה) ירקה על המדרכה ולחשה איזה לחש. המורה נדהמה מחינוכה הריאקציוני של הנלי"ת, וערכה על המקום סקר: מי מן הילדים מאמין/ה שחתול שחור מביא מזל רע? מתוך שבעים ותשעה בני השכבה, ארבעים ושניים הרימו יד. ... אז זה בטח סימן שחתול שחור מביא מזל רע. |
|
||||
|
||||
מברבית האנשים? כל שניה אומרים בתקשורת ,הקדוש ברוף הוא", "תודה לאל", "ברוףך השם" והפניה היא כל הזמן לאל זכר. זה מאוד פוגעני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |