בתשובה למיכל בן נריה, 05/09/02 17:37
הויסה. 90038
דובי קננגיסר • בתשובה למיכל בן נריה יום ו', 6/9/2002, 11:47
ונשאלת השאלה - למה ההבדל? כלומר, אנחנו, חסרי האכפתיות לבעלי חיים, עקביים למדי: יחס גורר יחס, ולכן אני נחמד לאנשים אחרים כדי שיהיו נחמדים אלי, ואני אכעס על אנשים שבכל זאת אינם נחמדים אלי. כאשר אני יודע שיחס גורר יחס לא יכול לתפוס, אני לא פועל לפי הגישה הזו, ולכן לגבי בעלי חיים אי אפשר לדבר על זכויות, אלא רק על "מה שבא לנו" - בא לי להיות נחמד לכלב שלי, לא בא לי להיות נחמד לפרות.
אצלך, אין עקביות. זכויות הן הדדיות בין בני אדם, אבל פתאום אצל בעלי-חיים, הן חד-כיווניות. למה?

בקיצור - לבעלי חיים אין זכויות. לכל היותר, בני האדם יכולים לקחת על עצמם חובות הקשורות בטיפול בבעלי חיים, אבל הם לא חייבים.
בקיצור. 90218
מיכל בן נריה • בתשובה לדובי קננגיסר שבת, 7/9/2002, 20:50
לפחות בעינייני רגש יש לי עקביות, יחסי לבעלי חיים הוא קבוע למרות שהוא לא הגיוני. מה עניין היגיון לרגש?

נדמה לי שמה שאני כותבת בכלל לא שייך לכאן שכן מיד אתה מנסה למצוא כשלים לוגים בדברי, ומצביע על חוסר עיקביות משונה.

לעניין שאלתך: למה יש הבדל ביחס שלי? אני לא חושבת שאפשר לענות על שאלה כזו, כי אהבה אי אפשר לנמק. זה בדיוק העניין, אילו הייתי יכולה לנמק הייתי יודעת שזו אהבה התלויה בדבר - בטל הדבר - בטלה האהבה.

רגשות ממין זה הן זכות שנפלה בחלקי ולא חובה.

הבנת הפעם?
אהבה אי אפשי לנמק? אנא נמקי 90219
רון בן-יעקב • בתשובה למיכל בן נריה שבת, 7/9/2002, 21:10
אתה ראשון. 90242
מיכל בן נריה • בתשובה לרון בן-יעקב שבת, 7/9/2002, 23:46
אתה ראשון. 90283
רון בן-יעקב • בתשובה למיכל בן נריה יום א', 8/9/2002, 14:06
תגובה 63967
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות