בתשובה לדף-נע, 28/08/00 13:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(לאמור - רטורית שהשתבשה, וחוזרת אליך כמו בומרנג) השאלה, יקירתי, כלל לא אדיוטית. נסי לא לתת לרגש להתגבר על השכל, ולקרוא את השאלה שוב. למקרה שלא הבנת, להלן הסבר (נטול גוף ראשון, שכן נראה כי השימוש בו מרגיז אותך משום מה): לאזרח נזקק, המקבל כספים מהמדינה בגין כך, יש (או צריך להיות) אינטרס *כלכלי* ברור בקיומם של כמה שיותר משלמי מיסים, ובהיות התשלום גבוה ככל האפשר. קיוםו של כל מובטל, ולו מובטל תורם מאיות, *נוגד* את האינטרסים של אותו נזקק. לכן קל להראות כי לגבי אותו נזקק עדיפים חמישה "אנשים עובדים" על מאה "מובטלים תורמים" - *כלכלית* בלבד. למעשה (שוב - *כלכלית*) גורם המובטל להפסד לנזקק *גם אם הוא תורם*, היות וגם הוא מתקיים על כספי מדינה, ובכך מתחרה על אותו מקור מימון. איני מתגאה בהכנסתי הגבוהה (שלמעשה, לפי מספר קני מידה, אינה גבוהה כלל ועיקר), אך אני עומד על זכותי לדחות בבוז מני בקשות נדבה ועזרה הנפוצות כל כך בקרב העם היושב בציון. לכולנו יש בעיות - זו לא סיבה להפוך למטרד ציבורי. אה, כן, עוד משהו: אני לא "מוציא עצבים" על ילדים - אני נהנה מחברתם. ביחוד כשהם קופצים הצידה על מנת שלא להדרס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם תנסה להתנתק לרגע מהיוהרה ומהציניות כאחד, ולחשוב על הדברים בבהירות, אולי תסכים איתי ששני הדברים נחוצים: מי שמתנדב ומי שתורם (וראוי גם שתקרא את מה שאנשים מגיבים למאמרך בטרם תשתלח). מה שכן, אתה כנראה אדם לא צנוע במיוחד, וקצת מתנשא.("לדחות בבוז"?!) אבל פה, מן הסתם, כבר לא תסכים איתי. אתה, אגב, לא היחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שמהודעה להודעה את מדרדרת לידי התקפה אישית עלי במקום, אללי, לעסוק בנושא, נראה לי כי אין טעם בהמשך הויכוח. רק לידיעתך - א. קראתי את התגובות למאמר, ב. אינני צנוע ואינני יהיר, ג. אבל אני בהחלט מתנשא, הרחק הרחק מעל טפילי החברה. גם את, אם את עובדת. יום אור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם אתה מוצא עצמך נפגע מהדברים - הרי אני מתנצלת, ובכנות. זו לא היתה הכוונה. כיוונתי למה שאמרתי: שיש פער בין דעות, שהן לגיטימיות, לבין התבטאות שפוגעת באחרים. ב. לעניות דעתי, גם אתה לא חף לחלוטין מהתקפות אישיות. אני לא לוקחת את זה קשה - אנשים שלא ממש מכירים אותי, חוות דעתם עליי לא אומרת לי הרבה. חשוב מה שתחשוב! ג. אני, במחילה, לא נישאת מעל אף אחד אחר, טפיל או לא. וקטונתי מלשפוט חלק מהאנשים שתואמים להגדרה הנ"ל לשיפוטך. ד. הויכוח שלנו עוסק בהגדרות, ואין לו סוף. לטעמי, המס שאני משלמת כחלק מהמשכורת שלי לא יכול להיות מוגדר כתרומה - ואני רחוקה מלהתגאות בהרבה מהדברים שעושים בו (רכישת בורקסים לנבחרי ציבור, מימון מפלגות שלעתים משמעו פרסומות איומות למדי, וכן הלאה וכן הלאה). ושוב, סליחה אם הרגשת פגיעה אישית. כנראה שיש דברים שמוציאים את המיטב שבי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |