בתשובה לגלעד ברזילי, 05/09/02 8:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אחדד את מה שאני לא בטוח מה שי יגיד עליו. שי רוצה, נניח, לפעול למען הגדלת אושרם של בני האדם. מכאן, שאחד הדברים שהוא מצווה על עצמו הוא לפעול למען הקטנת הילודה. ולכן, כהכרעה מוסרית, הוא יצביע "בעד" במשאל העם על הקטנת קצבאות הילדים מהילד העשירי ומעלה. נניח שאחד, ישי, גם רוצה לפעול למען הגדרת אושרם של בני האדם. אלא שהוא נורא טיפש, ובאיוולתו הוא חושב שהדרך הנכונה לכך היא הגדלת הילודה. לכן, כהכרעה מוסרית, הוא יצביע "נגד" באותו משאל עם. ועכשיו השאלה שלי היא, מה חושב שי על מוסריותו של ישי. אם הרדוקציה שלך של המוסר לאוסף שיפוטים מוסריים של מעשים במצבים נכונה, אז שי צריך לחשוב שישי הוא מאוד לא מוסרי. אבל אם שי מסתכל על כוונות, אז הוא יכול לחשוב שישי הוא מאוד מוסרי (ורק טיפש). שי? אגב, הדילמה הזו רלוונטית בהרבה תפיסות מוסריות - בשינויים קלים, גם בתפיסה עממית ולא מלוטשת של מוסר. אצל שי הדברים פשוט חדים יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שישי הוא מוסרי אך, לא עלינו, אידיוט. אלא מה? שאנו רואים מעשים. אנחנו לא יכולים לדעת מה היו הכוונות ומידת האינטליגנציה של מי שעשה אותם. אנחנו יכולים רק לשער עפ"י המעשים. לכן ייתכן מאוד שנטעה ונאשים את ישי בחוסר מוסריות, על-לא-עוול-בכפו... זה קורה כל הזמן. אה, ושוב: מוסר הוא כוונה, מטרה, רצון. אדם שקפץ לים להציל טובע, והטובע באמת טבע, עשה מעשה מוסרי *בדיוק באותה מידה* שעשה אדם שקפץ לים להציל טובע, והטובע ניצל. אלא אם הסיבה שהראשון טבע הייתה בגלל שהקופץ לא השתדל מספיק... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |