|
||||
|
||||
אין לך "זכות" לקחת משפט שלי ולהסיק ממנו על יחסי לבני אדם משום שאינך מכיר אותי. נראה שאתה מסיק דווקא מיחסך המוגבל לבעלי חיים על יחסי לבני אדם משום שאין בך סוג כזה של רגש. רק ציינתי אבחנה שעם רוב בני אדם יש לי יחסים של תן וקח והדרישה להדדיות חייבת להתקיים כדי שהקשר יתקיים; לבעלי חיים אני מוכנה רק לתת והם לא חייבים לי כלום. אני לא עושה הבחנה בין חתול שיש לי בבית לבין זה שבחצר, בין יפה למכוער, חברותי לאנטיפת. לתת יחס טוב לבן אדם ולקבל יחס רע בתמורה או חוסר יחס, נתפס בעיננו כדבר שלילי. יחסי לבעלי חיים נמצא לרמה אחרת והוא אינו גורם לי סבל. |
|
||||
|
||||
אני לוקח את כל מה שכתבתי קודם תחת ''נימה אישית'' בחזרה. סתם קצת דאגתי. |
|
||||
|
||||
ונשאלת השאלה - למה ההבדל? כלומר, אנחנו, חסרי האכפתיות לבעלי חיים, עקביים למדי: יחס גורר יחס, ולכן אני נחמד לאנשים אחרים כדי שיהיו נחמדים אלי, ואני אכעס על אנשים שבכל זאת אינם נחמדים אלי. כאשר אני יודע שיחס גורר יחס לא יכול לתפוס, אני לא פועל לפי הגישה הזו, ולכן לגבי בעלי חיים אי אפשר לדבר על זכויות, אלא רק על "מה שבא לנו" - בא לי להיות נחמד לכלב שלי, לא בא לי להיות נחמד לפרות. אצלך, אין עקביות. זכויות הן הדדיות בין בני אדם, אבל פתאום אצל בעלי-חיים, הן חד-כיווניות. למה? בקיצור - לבעלי חיים אין זכויות. לכל היותר, בני האדם יכולים לקחת על עצמם חובות הקשורות בטיפול בבעלי חיים, אבל הם לא חייבים. |
|
||||
|
||||
לפחות בעינייני רגש יש לי עקביות, יחסי לבעלי חיים הוא קבוע למרות שהוא לא הגיוני. מה עניין היגיון לרגש? נדמה לי שמה שאני כותבת בכלל לא שייך לכאן שכן מיד אתה מנסה למצוא כשלים לוגים בדברי, ומצביע על חוסר עיקביות משונה. לעניין שאלתך: למה יש הבדל ביחס שלי? אני לא חושבת שאפשר לענות על שאלה כזו, כי אהבה אי אפשר לנמק. זה בדיוק העניין, אילו הייתי יכולה לנמק הייתי יודעת שזו אהבה התלויה בדבר - בטל הדבר - בטלה האהבה. רגשות ממין זה הן זכות שנפלה בחלקי ולא חובה. הבנת הפעם? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 63967 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |