|
מוסר הוא המפגש בין שני רצונות. זה לא משנה אן הרצונות הללו הם סותרים או קומפטיביליים. עכשיו, חסרה לי גם הגדרת הרצון, לא הגדרה מטאפיזית בעלמא (האם יש ערך למטפיזיקה אם היא לא באה בקשר לאיזו בעיה או עניין?).
לכן, אולי אני מבין מדבריך שרצון זה לא will אפיסטמולוגי אלא volition פנומנולוגי, שאולי בכלל אפשר למדוד אותו. האם זה הקשר בין תאוריה פילוסופיה לתאוריה מדעית הנשענת או נגזרת ממנה?
אז, אם אתה טוען שמוסר קיים בפני עצמו, זוהי אולי טענה שאי אפשר להפריך אותה. אבל אם אתה טוען שהמוסר הוא הרצון הרי הרצון יכול להיות לא מודע, ובאין מודע האם יש מוסר?
אבל אם נאמר שהמוסר הוא מה שמביא לידי ההחלטה ובחירה, אז זה מפגש של רצונות.
עוד דבר. עדיין אני לא מבין איך אתה ממשיך לטעון שהרצון הוא חופשי בשעה שכבר סיפרת (לעדי?) שחופשי איננו אפשרי. אלא אם אתה חושב שאנחנו רואים/חשים/תופסים את הרצון כחופשי.
|
|