בתשובה לגלעד ברזילי, 04/09/02 23:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
משמעות המילה זכות במילון היא רשות מיוחדת שהחברה או השלטון מקנים לפרט. כלומר: צריך קודם כל להשתלט על הפרט ואחר כך לתת לו זכויות או למנוע אותן ממנו לפי הבנת השלטון. ברור שאדם לבד באי בודד לא צריך להגן על זכויותיו וגם לא לחשוש ללקיחתן. כמו שאדם שיושב לבד בחדר לא זכאי לשמור על זכות השתיקה ולא חלה עליו חובת השיחה. להרגשתי זכות היא גם קניין "רוחני" בסיסי שנובע מ"כוח עליון": כמו הזכות לחיות בחופש, הזכות להיות נוכח בחתונת נכדיך ונינך, וכו'. אמרת: "העובדה שחברה המעניקה זכויות לחבריה משגשגת." האמנם? אם נחזיר את מוסד העבדות, נצמיד לכל אחד עבד שיעשה בשבילו את כל העבודה תמורת מזון ואיזה חושה, יתפנה לנו המון זמן לשגשג, להתרבות, להינות, לכתוב באייל הקורא, לשון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הזכויות במבנה המוסר שבו הגברת בן נריה עוסקת מהוות יישות אפיסטמולוגית, כמו האל באמונה היהודית הרציונליסטית, אליבא דרמב''ם ודלייבוביץ'. הערכים עליהם מושתת המוסר שלה שמים זכויות אלה בחזית, ויישום הקניית זכויות אלה לפציינטים שלהן מהווה את המוסר שלה בפועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מצוייה קצת בסתירה עצמית. אני מסכים איתך (ועם המילון) בקשר להגדרת המילה זכות, אבל לאור הגדרה זו, הרי שלמשפט הבא שלך: "אדם לבד באי בודד לא צריך להגן על זכויותיו" אין משמעות. הוא הרי לבד באי בודד, אין לו זכויות להגן עליהן! אבל רגע, במשפט השלישי שלך את טוענת שבנוסף לכך שזכות היא דבר שחברה מעניקה לחבריה, זכויות נובעות גם מכוח עליון. עכשיו אני מבולבל למדי, ואולי לא הבנתי כראוי את השימוש שלך במרכאות. את מתכוונת למה שהבנתי קודם מאסף, שזכות היא דבר שהוא אינהרנטי ליצור מעצם היותו יצור? אם כן, אז אני רק יכול לציין שהנחת יסוד זו אבסורדית בעיני, אבל דרך השכנוע הלוגי מוצתה (אנחנו הרי ירדנו להנחת היסוד). אני רק יכול להוסיף שלא רק שהגדרתך למילה זכות מתנגשת עם המילון, היא גם מתנגשת עם האינטואיציה. אצלי ואצל המילון, לא רק שזכות היא דבר שניתן על ידי החברה, היא דבר שרק החבריה ופרטיה יכולים לשלול. ז"א, אם ארצח את אדם א', הרי שניתן יהיה לומר שקיפחתי את זכותו להיות נוכח בחתונת ניניו. לעומת זאת, אם פוגע בו ברק והורגו, לא אטען שהברק קיפח את זכותו כנ"ל. בתפיסה שלך, להבנתי, מהיות הזכויות דבר הנובע מכח עליון, הרי שגם כח עליון יכול לשלול אותן, והברק אצלך אשם גם אשם. באשר לעבדות, אכן, ל"חברת האנשים הלבנים" מוסד העבדות יוצא משתלם. ל"חברת האנשים השחורים והלבנים" - לא. ראי תגובה 78025 סעיף ד. נחמד לראות איך את מגדירה את ה"לנו" שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם על אי בודד לא צריך להגן על זכויותיו, בגלל שאין מי שיקח אותם ממנו, לא בגלל שאין לו זכויות. אכן זכויות שנשללות על ידי אדם וזכויות שנשללות מ"כוח עליון" לא קשורים זה בזה בהכרח. אבל לא הייתי אומרת ש"הברק אשם." הברק הוא ביטוי של חוק פיסיקלי. ומי מחוקק את החוקים הפיסיקלים בעולם? אהה... באין לי מילה מתאימה אשתמש במילה כוח עליון, אף כי אפשר לי להשתמש במילה אלוהים. אנשים מרבים לומר "הלוואי שנזכה", "זכיתי להיות ב..." האם אינם מתיחסים באופן אינטואיטיבי לאותן זכויות שלא תלויות בחסדי האדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את מקבלת את ההגדרה של המילון ("רשות מיוחדת שהחברה או השלטון מקנים לפרט"), אז לאיש באי אין זכויות, כי אין חברה או שלטון. אבל ההגדרה של המילון באמת קצת מצומצמת. הרי מה עם זכותו של עם להגדרה עצמית, לדוגמא? זה וודאי לא רשות המוקנת לפרט, כי אם לקבוצה, כך שאני לא בטוח. כלמקרה, מאחר ובתפיסת העולם שלי אין מקום לכוח עליון, אלוהים או אחר, ואני מסרב לייחס תכונות של כוונה או אשמה לעולם הפיזיקלי (רק ליצורים חושבים), אז אני לא ממש רואה איך נוכל להתקדם. בנימה אישית: אל תקחי את זה לא נכון, ואין לי כלפיך דבר חוץ מכבוד ברמה האישית, אבל את לא מרגישה שאת עושה קצת יותר מידי האנשה למה שמסביבך? בע"ח והעולם? בעוד שדווקא לבני אדם את עושה ההפך ("יחסי גומלין של מתן טובות הנאה הדדיות" תגובה 87238). אם כבר, יחסי גומלין כאלה יש לך עם חלק מהבע"ח, ובתקווה ההפך עם חלק מהאנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "כלמקרה" ולא "כלדרך"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי כלמקרה אני אומר, וכלדרך לא. עכשיו אחת שמטרידה אותי: למה אין לך דוא"ל בו הייתי יכול לענות לך על השאלה? (ואולי אפילו בו היית משתמש כדי לשאול אותי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני בטוח שהשאלה הטרידה איילים רבים מספור, אלא שהם התביישו לשאול. יש דברים שרק הניק שלי מאפשר לעשות בלי חשש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי דרכים להתמודד עם זכות ההגדרה העצמית: 1. זו זכות שהקהילה הבינלאומית מעניקה לקבוצות בתוכה (כלומר, קהילה של עמים, שמעהיקה זכויות לעמים). 2.אין דבר כזה זכויות קבוצתיות. הזכות להגדרה עצמית מוקנית לפרטים - כל פרט רשאי להגדיר עצמו כבן לעם באופן חופשי. אני נוטה לכיוון האפשרות השניה. אני לא חושב שיכולות להתקיים "זכויות קבוצתיות", אלא כתוצר של שילוב מרצון של זכויות פרטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מדוע אתה מתקומם נגד ראיה של מוסר, או לפחות אספקט שלו, כ''יחסי גומלין של מתן טובות הנאה הדדיות''. זאת לא ראיה אנטרופוצנטרית משום שאפשר לראות אותה בחיי חברה של קופי על, כמו גם אצל אנשים, והיא נשענת על תאוריות של התפתחות המוסר. דוגמא - שימפנזה זכר מטפלת בזכר שליט כדי שבתמורה הוא יוכל להזדווג עם נקבה ללא הפרעה. ישנם חוקרים שטוענים שההדדיות חיונית להפתחות של מערכת מוסרית. הדדיות ישירה - תן וקח מיידים. או הדדיות עקיפה לאורך זמן - קח עכשיו תן אח''כ. הדדיות עקיפה דרך גורם שלישי - תן וההוא או החברה תיתן לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתקומם בכלל, ואפילו מסכים. מה שכתבתי למיכל הגיע ממקום אחר לגמרי. עזוב, לא משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך "זכות" לקחת משפט שלי ולהסיק ממנו על יחסי לבני אדם משום שאינך מכיר אותי. נראה שאתה מסיק דווקא מיחסך המוגבל לבעלי חיים על יחסי לבני אדם משום שאין בך סוג כזה של רגש. רק ציינתי אבחנה שעם רוב בני אדם יש לי יחסים של תן וקח והדרישה להדדיות חייבת להתקיים כדי שהקשר יתקיים; לבעלי חיים אני מוכנה רק לתת והם לא חייבים לי כלום. אני לא עושה הבחנה בין חתול שיש לי בבית לבין זה שבחצר, בין יפה למכוער, חברותי לאנטיפת. לתת יחס טוב לבן אדם ולקבל יחס רע בתמורה או חוסר יחס, נתפס בעיננו כדבר שלילי. יחסי לבעלי חיים נמצא לרמה אחרת והוא אינו גורם לי סבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לוקח את כל מה שכתבתי קודם תחת ''נימה אישית'' בחזרה. סתם קצת דאגתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשאלת השאלה - למה ההבדל? כלומר, אנחנו, חסרי האכפתיות לבעלי חיים, עקביים למדי: יחס גורר יחס, ולכן אני נחמד לאנשים אחרים כדי שיהיו נחמדים אלי, ואני אכעס על אנשים שבכל זאת אינם נחמדים אלי. כאשר אני יודע שיחס גורר יחס לא יכול לתפוס, אני לא פועל לפי הגישה הזו, ולכן לגבי בעלי חיים אי אפשר לדבר על זכויות, אלא רק על "מה שבא לנו" - בא לי להיות נחמד לכלב שלי, לא בא לי להיות נחמד לפרות. אצלך, אין עקביות. זכויות הן הדדיות בין בני אדם, אבל פתאום אצל בעלי-חיים, הן חד-כיווניות. למה? בקיצור - לבעלי חיים אין זכויות. לכל היותר, בני האדם יכולים לקחת על עצמם חובות הקשורות בטיפול בבעלי חיים, אבל הם לא חייבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בעינייני רגש יש לי עקביות, יחסי לבעלי חיים הוא קבוע למרות שהוא לא הגיוני. מה עניין היגיון לרגש? נדמה לי שמה שאני כותבת בכלל לא שייך לכאן שכן מיד אתה מנסה למצוא כשלים לוגים בדברי, ומצביע על חוסר עיקביות משונה. לעניין שאלתך: למה יש הבדל ביחס שלי? אני לא חושבת שאפשר לענות על שאלה כזו, כי אהבה אי אפשר לנמק. זה בדיוק העניין, אילו הייתי יכולה לנמק הייתי יודעת שזו אהבה התלויה בדבר - בטל הדבר - בטלה האהבה. רגשות ממין זה הן זכות שנפלה בחלקי ולא חובה. הבנת הפעם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 63967 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד הגדרת הזכות היסודית של אדם נובעת מהישר בעיני יהוה ונחלק מערבע קביעות יסוד בלתי מעורערות בפרט ובמקום הפרט. הנה הם: 1. בן אדם הוא, שנולד לאב ואם בני אדם על פי ההגדרות הבאות: דובר הגה, מדליק אש, עושה רוחות - מדבר על מה או מי שאינו נמצא עימו בשעת השיחה במקום השיחה, ושאינו פורה ורבה עם חיה כל שהיא עלי אדמה. זכאי לחברה של בני אדם ללא איסור מן האיסורים. 2. דובר לשון אם ואב ויש לו ספר ותרבות בלשון זו בין אם בגלוי או בין אם בנסתר. זכאי לדבר ולהשתמש בכתבה ודיבורה ללא איסור מן האיסורים. 3. מאמין באלהים כל שהוא ועושה טקס או עבודה לאלהים או לרוחו או לרוחות בכלל. בלשונו ובכתבה בין אם בגלוי ובין אם בנסתר. הוא דת הזכאי לעבוד או לנהל טקס כזה כפי שעשה או נכתב. בכבוד רב הברק 4. יש לו קניין שהיה שייך לאבותיו בין אם הקניין עומד או חרב בין אם מאתמול או מכל זמן שעל האדמה הזו. הוא חלק מעם הזכאי למקומות אבותיו אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, למי שאינו מאמין באלוהים אין זכויות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |