|
||||
|
||||
ראשית עלי לציין שאינני מכיר את התמונה בחברון. אתה, ללא ספק, מכיר אותה ממקור ראשון. בכל זאת עולות מספר קושיות: אם יש במקום רק 350 יהודים, מהיכן "תוך מספר רגעים יוצף האיזור במתיישבים (יהודים)"? איך "כיכר גרוס התמלאה בכמות גדולה של יהודים"? גם הניסוחים שלך: "באותו זמן נפתחו זריקות אבנים לעבר הכיכר", על ידי מי? אלוהים המטיר אש וגופרית? לעומת זאת, "זריקות של אבנים על ידי מספר ילדים יהודים לעבר הפלסטינים". כאן זה ברור. יש כתובת. נראה שאתה יודע בפירוט גדול כל דבר שנעשה שם, החל מבעיטות באשכי הפלסטינים, וכלה באיזה צלם מכירים היהודים. ואולי, רק אולי, אתה השלמת במחשבתך את חלקי התצרף החסרים? אולי ניתן להשלימם בדרכים אחרות? כאמור - אינני יודע. אני פשוט תחת הרושם שגם הידע שלך קצת פחות מקיף מהמצטייר במבט ראשון. מעל הכל מרחפת, כמובן, שאלת חוקיותה של ההתיישבות. ככל הזכור לי, החלה ההתיישבות היהודית בחברון שלאחר מלחמת ששת הימים, ב"בית הדסה" בשלהי שנות השבעים. ראש הממשלה היה אז מנחם בגין. סופר בהמשך (דומני שעל ידי אריה נאור, אך אינני בטוח), שבגין זעם על העיתוי הלא מוצלח, אך לרגע לא היה לו ספק שמדובר בהתיישבות חוקית, משום שמדובר היה בקניין יהודי עד מאורעות 1929. אם אכן כך הדבר, היחס הכמותי בין היהודים לערבים הוא אכן חשוב מבחינה מבצעית, אך לא מבחינה מוסרית. אם יש לי שכן שאני רוצה לגרש בכוח, וכמוני כל שכני, על השלטונות להקצות כוחות ככל שיידרש כדי לאכוף עלי את הישארותו שם. אני אכן מאמין שנעשים דברים לא חוקיים, שיש אפליה בין יהודים וערבים, אך אם הדיווחים יוסיפו להיות מגמתיים, נגזר על התקשורת מצב שלנצח היא תהיה לא אמינה בעיני הימין ההומני (אני יודע שזה נשמע לך אוקסימורון, אך יש דבר כזה). |
|
||||
|
||||
גם אם ההתיישבות חוקית למהדרין, ההתנהגות של תושבי חברון היא לחלוטין לא חוקית, בלשון המטה. מדובר באנשים שונאי רבים עד כדי כך שכלל לא היו מתנגדים לעשות להם מה ששו לנו בשואה. ולפני שכל הימנים קוראים לי שאני מכליל, אני מציע שתבדקו כמה מתוך מתנחלי חברון אינם כאלו. ההתנהגות שלהם שטנית, ואנחנו לא ושים כלום כי הם יהודים. כנראה לא למדנו כלום מהשואה. מבחינתי, אפשר להפסיק לקיים את היום הזה. אגב, מבחינה פוליטית אני ימני ניצי. הפתעה! כנראה שהאמת שלי איננה לפי הפנייה הפוליטית, אלא לפי המציאות. |
|
||||
|
||||
איך, לדעתך, אפשר לעשות את מה שאתה מציע (כלומר: לבדוק כמה ממתנחלי חברון אינם כאלה וגו'). נראה לי שאתה בדקת. אנא, שתף אותנו בטכניקת הבדיקה. אגב, לפי איזה קריטריונים אתה ימני ניצי? לא שמאד איכפת לי. נראה לי שהקיטלוג שמאל-ימין נועד כדי שאנשים לא יצטרכו לחשוב. בחר את המחנה שלך, ואנו כבר נודיע לך מהן דעותיך. |
|
||||
|
||||
what is up
|
|
||||
|
||||
1. "ההתנהגות של תושבי חברון היא לחלוטין לא חוקית", "מדובר באנשים שונאי רבים", "כלל לא היו מתנגדים לעשות...", "ההתנהגות שלהם". שום הכללה, אפילו לא 80% מכל המאמר. 2. שמעת פעם על חף עד שהוכח אחרת? אתה מציע פה לקורא להאמין לך שהם עושים כך וכך, וזאת לעשות תחת הכותרת "לך תוכיח שלא". עד דבר. גם אם יש שם פורעי חוק, שסביר להניח נכון, הרי שלא כולם. כך שבגלל חלק מהאנשים לומר שיש לפנות את הישוב, זה פשוט טיפשי. שמישהו יעלה לדיון סיבה טובה לוותר על אחד מהמקומות הסמליים ביותר ליהדות, אם רוצים לדון בכך. |
|
||||
|
||||
שלום, רומן. חברון היא לא אחד המקומות הקדושים ליהדות, להבדיל ממערת המכפלה, ששוכנת בה. חברון העתיקה עצמה, ממנה הגיע דוד המלך, נמצאת על רכס תל רומידה, בפאתי העיר הערבית. לגבי מערת המכפלה, ניתן בקלות למצוא פתרון יעיל יותר על מנת לשמרה תחת שליטה ישראלית, משהו כדוגמת קבר יוסף בשכם (או שכפי שיוסי גורביץ היה קורא לו, "קבר השייח' יוסוף"): פרוזדור צר בשליטה ישראלית והגנה ישראלית על מתחם המערה, ושליטה פלסטינית על כל שאר העיר. |
|
||||
|
||||
מעניין מאוד, אני דווקא חשבתי שזה בדיוק המצב (פרוזדור צר בדמות השכונה והגנה ישראלית על המתחם). אז אתה בעצם אומר שהיישוב עצמו מיותר, ושניתן להחזיק בריבונות+הגנה צבאית, ללא תושבים? אגב התייחסתי למערת המכפלה, אני גם לא שמעתי על קדושת חברון - העיר המודרנית. |
|
||||
|
||||
זה בערך מה שאני אומר. מבחינת הגנה על מתחם המערה, הישוב היהודי בוודאי שאינו נחוץ, שכן הוא ממוקם מערבית לה לכיוון לב העיר הערבית. זאת, בעוד שהציר המוביל מקרית ארבע למערה ממוקם מזרחית למערת המכפלה. בפועל, הישוב היהודי כופה על צה''ל כניסה עמוקה יותר לעיר חברון וגורם לו להשקיע כוחות בהגנתו, כוחות שניתן היה להשקיע בהגנה על מתחם המערה והציר המוביל לה. |
|
||||
|
||||
כיוון שהמאמר הזה הועלה באוב ע"י אלמוני אחר, קראתי אותו ואת חלק מהתגובות, ונתקלתי בפנינה הזאת: "לגבי מערת המכפלה, ניתן בקלות למצוא פתרון יעיל יותר על מנת לשמרה תחת שליטה ישראלית, משהו כדוגמת קבר יוסף בשכם" (ניתאי ארטנשטיין, 31/8/2000). כל מלה נוספת מיותרת. |
|
||||
|
||||
התיישבות היהודים בחברון חוקית בדיוק כמו חזרה של הפליטים הערבים לישראל (גם להם יש קניין פה...) |
|
||||
|
||||
שלום,יובל. ראשית, ברצוני להתנצל על התגובה המאוחרת, מסיבות שאינן בשליטתי. הישוב היהודי בחברון אכן מונה 350 איש שגרים שם באורח קבע. ישיבת "שבי חברון" שממוקמת אף היא בחברון מונה כ- 100 תלמידים שמתחלפים כל שלוש שנים בערך, וכך יוצא כי מספרם המדויק של היהודים בחברון (תושבי קבע כמו גם תושבים ארעיים) הוא כ- 450. באירוע המתואר במאמר השתתפו כ- 200 יהודים, די והותר על מנת לחסום את כל צירי התנועה המשמעותיים. כזכור, אזור הישוב היהודי בחברון מורכב מרחובות קטנים, צרים וצפופים. הלאה: אני דווקא עשיתי מאמצים לשמור על אובייקטיביות בכתבה, וכך הקפדתי לתאר את כל האלימות שהופעלה על ידי הפלסטינים בנקודה. כמובן שהאבנים לא הומטרו מהשמיים: הנחתי היתה כי כל אזרח אשר מתעניין באקטואליה אפילו בצורה רופפת יבין כי מדובר בפלסטינים. אם לא כך הדבר, אבהיר את הנקודה: זריקות האבנים שהתבצעו לעבר הכיכר היו על ידי ילדים פלסטינים, וכך גם זריקות הבקבוקים והירקות מכיוון השוק הסיטונאי. יודגש כי כל האירועים תוארו כפי שאירעו במציאות, ואם מה שכתבתי מטריד אותך, בעייתך היא עם המציאות, ולא עם הכתבה. השאלה לגבי מוסריותה של עצם ההתיישבות בחברון רלוונטית, אך לא בהקשר הנוכחי, שנוגע להתנהגותם של היהודים בחברון בזמן ההווה. ההתישבות בחברון באה כחלק מכניעה של ממשלת העבודה לגורמים קיצוניים בעם, וכחלק ממדיניות מכוונת של ממשלת בגין להשריש את הנוכחות היהודים בשטחים, גם בנקודות הבעייתיות ביותר. מוסריותה של החלטה זו תלויה בעיקר בהשקפתו הפוליטית והאידיאולוגית של השואל, כלומר: האם הוא רואה בעין יפה את הכנעתם ודיכויים הכלכלי והפוליטי של עם אחר על מנת להגשים את זכות "עם ישראל", מונח ארטילאי כשלעצמו, על "ארץ ישראל". מעבר לשאלה בסיסית זו, כל דיון במוסריות ההתישבות בשטחים בכלל, ובחברון בפרט, הוא חסר משמעות. מוזר, אגב, שאתה מזכיר את התקשורת. ההתיחסות התקשורת לחברון עד עתה היתה בלתי מקצועית ובלתי מקיפה, אך דווקא מהכיוון ההפוך, כאשר בזכותה לרוב הציבור אין מושג כמה כסף הוא מבזבז על ציבור היהודים בחברון, ומה נעשה עם הכסף הזה. הכתבה שהופיעה בשני העיתונים הגדולים בנוגע לאירוע המתואר לעיל, לדוגמא, לא הכילה ולו ברמיזה את ההיבטים השערוריתיים באמת בו: תקיפת החיילים על ידי מספר גדול של יהודים, וה- "עסקה" שהוצעה להם על ידי בכיר המשטרה. |
|
||||
|
||||
You make a claim that there was a
deliberate political decision making process that resulted in granting approval for jews to live in Hebron. You cite two arguments: a nationalistic-religious one (Begin) and a practical one (Alon - about the ability of religious jews to cling to "sacred" places despite the hostility of .the neighbors) Wasn't this decision also a strategic move, with an eye on possible future negotiations where Israel would ask for concessions in return for the removal of ?the settlement In other words, do you think Levinger and his friends were knowingly manipulated by ?the government |
|
||||
|
||||
שלום, LG. ברשותך אמנע מלענות באנגלית, שכן העורך לא ממש מסתדר טוב עם השפה. לגבי לוינגר, ארנון ושאר עמיתיהם, אני חושב כי התשובה היא כן, למרות שהממשלה שעשתה את הבחירה הזו היתה שונה בתכלית במדיניותה ובהשקפתה מהרבה ממשלות שבאו אחריה, כולל זו הנוכחית. אגב, שים לב שבכל מקרה של הרחבת ההתישבות בחברון הממשלה היא זו שנגררה מאחורי המהלכים ולא יזמה אותם, ורק לאחר מכן ניסתה להפיק מהם רווח מדיני. כרגע, ללא קשר להשקפת הממשלה, הישוב היהודי בחברון פוגע באינטרסים הישראלים הרחבים יותר, גם אם הוא אכן מהווה קלף מיקוח. הוא יוצר לישראל ולכיבוש שם רע (ואחת ממטרותיה המרכזיות של ישראל תמיד היתה ליצור לכיבוש שם טוב), הוא מהווה מוקד חיכוך שעלול לגרום ללא התרעה להתפרצות בלתי רצויה, והוא עלול לפגוע ביציבות הממשלה בכך שהוא מגביר את הסבירות לפיגועים כנגד יהודים בעיר. כל פיגוע כזה (אם הוא יהיה גדול מספיק) יערער את בסיסה העממי של הממשלה, ויכריח אותה לשנות מדיניות, לפחות באופן זמני. |
|
||||
|
||||
הוא כתב את הכתבה איך שבא לו.!!! וכל אחד יכול לראות את זה אחרת! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |