בתשובה לניר יניב, 21/08/00 16:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על הכנות, ובעיקר על האמת שבדבריך. אכן, טורדני הכבישים בלתי נסבלים בעליל, אך בלתי נסבלים כמעט עוד יותר הם הקוטרים המתחסדים בסגנון נ.מרוד הנ"ל. אם שוב ננסה לבחון את זה בצורה אובייקטיבית עולה שאתה תרמת 6000 ש"ח, בעוד שמר נ.מרוד המתחסד עם התודעה הפרולטארית עזר לנזקקים ב- 100 ש"ח. האבסורד הוא שהוא עוד מעז לבקר אותך. (ותוך כדי ניזון מכספך) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. ניר ''תרם'' בעל כורחו. ב. נמרוד עשה קצת יותר מזה מעשית, מאחר ואין לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשאלת השאלה (המעט אבסורדית, מבחינתי) - מה עדיף להם, לנזקקים: מאה נ. מרודים, או חמישה נירים? ותודה שטסתם ניר הזועם בע"מ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיוק הסיבה שהעולם מגוון. את האחד מכריחים לתרום לנזקקים בעל כורחו, ואז הוא מוצא את עצמו מוציא את העצבים על ילד שנמצא במקום מטופש לילדים; את השני מוצאים חסר עבודה אך בעל רצון. לא כל אחד יכול לעשות ואולי יש לך סיבות טובות. אבל אין לך זכות לחשוב שאתה שווה יותר ממישהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לאמור - רטורית שהשתבשה, וחוזרת אליך כמו בומרנג) השאלה, יקירתי, כלל לא אדיוטית. נסי לא לתת לרגש להתגבר על השכל, ולקרוא את השאלה שוב. למקרה שלא הבנת, להלן הסבר (נטול גוף ראשון, שכן נראה כי השימוש בו מרגיז אותך משום מה): לאזרח נזקק, המקבל כספים מהמדינה בגין כך, יש (או צריך להיות) אינטרס *כלכלי* ברור בקיומם של כמה שיותר משלמי מיסים, ובהיות התשלום גבוה ככל האפשר. קיוםו של כל מובטל, ולו מובטל תורם מאיות, *נוגד* את האינטרסים של אותו נזקק. לכן קל להראות כי לגבי אותו נזקק עדיפים חמישה "אנשים עובדים" על מאה "מובטלים תורמים" - *כלכלית* בלבד. למעשה (שוב - *כלכלית*) גורם המובטל להפסד לנזקק *גם אם הוא תורם*, היות וגם הוא מתקיים על כספי מדינה, ובכך מתחרה על אותו מקור מימון. איני מתגאה בהכנסתי הגבוהה (שלמעשה, לפי מספר קני מידה, אינה גבוהה כלל ועיקר), אך אני עומד על זכותי לדחות בבוז מני בקשות נדבה ועזרה הנפוצות כל כך בקרב העם היושב בציון. לכולנו יש בעיות - זו לא סיבה להפוך למטרד ציבורי. אה, כן, עוד משהו: אני לא "מוציא עצבים" על ילדים - אני נהנה מחברתם. ביחוד כשהם קופצים הצידה על מנת שלא להדרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תנסה להתנתק לרגע מהיוהרה ומהציניות כאחד, ולחשוב על הדברים בבהירות, אולי תסכים איתי ששני הדברים נחוצים: מי שמתנדב ומי שתורם (וראוי גם שתקרא את מה שאנשים מגיבים למאמרך בטרם תשתלח). מה שכן, אתה כנראה אדם לא צנוע במיוחד, וקצת מתנשא.("לדחות בבוז"?!) אבל פה, מן הסתם, כבר לא תסכים איתי. אתה, אגב, לא היחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שמהודעה להודעה את מדרדרת לידי התקפה אישית עלי במקום, אללי, לעסוק בנושא, נראה לי כי אין טעם בהמשך הויכוח. רק לידיעתך - א. קראתי את התגובות למאמר, ב. אינני צנוע ואינני יהיר, ג. אבל אני בהחלט מתנשא, הרחק הרחק מעל טפילי החברה. גם את, אם את עובדת. יום אור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם אתה מוצא עצמך נפגע מהדברים - הרי אני מתנצלת, ובכנות. זו לא היתה הכוונה. כיוונתי למה שאמרתי: שיש פער בין דעות, שהן לגיטימיות, לבין התבטאות שפוגעת באחרים. ב. לעניות דעתי, גם אתה לא חף לחלוטין מהתקפות אישיות. אני לא לוקחת את זה קשה - אנשים שלא ממש מכירים אותי, חוות דעתם עליי לא אומרת לי הרבה. חשוב מה שתחשוב! ג. אני, במחילה, לא נישאת מעל אף אחד אחר, טפיל או לא. וקטונתי מלשפוט חלק מהאנשים שתואמים להגדרה הנ"ל לשיפוטך. ד. הויכוח שלנו עוסק בהגדרות, ואין לו סוף. לטעמי, המס שאני משלמת כחלק מהמשכורת שלי לא יכול להיות מוגדר כתרומה - ואני רחוקה מלהתגאות בהרבה מהדברים שעושים בו (רכישת בורקסים לנבחרי ציבור, מימון מפלגות שלעתים משמעו פרסומות איומות למדי, וכן הלאה וכן הלאה). ושוב, סליחה אם הרגשת פגיעה אישית. כנראה שיש דברים שמוציאים את המיטב שבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמרוד, כפי הנראה, לא עושה יותר מדי פרט מלשבת בביתו, להגות בתודעה הפרולטארית, לשרבב מילים ארוכות מדי לויכוחי אינטרנט, כשהוא זוכר פעם בחודש לסור ללשכת העבודה ולצרוך את לטרת הבשר שלו. אגב, אם לנמרוד כל כל חשובים חלכאי העולם מדוע הוא לא עובד יומם וליל כדי להשתכר שכר גבוה ולתרום לאומללים, כפי שהוא כה רוצה??? ניר אולי "תורם" בעל כורחו, אבל לפחות הוא תורם. אני משוכנעת שאדם שחי מקצבת הכנסה ישמח בקיומו של ניר הרבה יותר משישמח ברחמיו הכנים של נמרוד. סליחה, נמרוד יקר, אם אני נשמעת נחרצת מדי, אבל אתה הזמנת את זה בהתחסדויותיך הרבות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף פעם לא הייתי כ"כ מפורסם.. אז ככה לפני חודשיים חזרתי מהטיול בחו"ל, ולא, עוד לא התחלתי לעבוד. אבל אל תדאגו לי, עוד מעט אני מתחיל לעבוד (בעזרת השש)בעבודה לא רעה בכלל בשביל כלב כמוני (6000 נטו, אז נדמה לי שאני אזכה לתרום כמו ניר המיוזע). בכל אופן, פעם אחרונה, בשאיפה...אז ככה: אם כולנו\כולכם תמשיכו לשעוט אל האושר ב-4500 סל"ד (אני משער שלא בהילוך רביעי), אזי יהיו לנו הרבה מאוד ש"סניקים בין הרגליים, דנה. בתור חברה אנחנו צריכים לנסות ולגלות קצת אמפטיה כלפי האחר. וזה בכלל לא ענין כלכלי גרידא. אני מדבר על הניכור בחברה הישראלית שעושה לנו רק רע. מודעות ותרומה הן דבק חברתי שגם חמישה מיליון משלמי מיסים כמו ניר לא יכולים לתרום. גם חמישה מליון דנות. 2. אני לא באתי לגלגל עיניים וגם לא להפיץ מניפסטים סוציאליסטים. 3. מילים ארוכות, דנה? תנסי להוסיף עם טיפקס ניקוד על המסך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |