בתשובה לאסף רזון, 06/08/00 0:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חזרתי עכשיו, סמוך ל"שלושים", (מה שנקרא אצלכם "גילוי מצבה"), לקרוא את ההודעות בהאייל, ונתקלתי בהודעה שלך. לא יכלתי לדבר אתכם בלווייה, ולצערי לא עלה בידי להגיע בימי ה"שבעה". בניגוד לעידו, אותו פגשתי בפגישות אולטינט רבות מספור ושוחחתי מעט גם ביי אר סי, אותך כמעט ולא הכרתי. אינני יודע אם אתה זוכר אותי מוויכוחים שאולי היו לנו באיזור האמונות או הפוליטיקה של אולטינט הישנה, ואם אתה זוכר, אינני בטוח שזה לטובה :( רציתי להגיד לך כמה מילים של נחמה, אבל נגמרו לי המילים. אסיים בפסוק, שהוא מפלטו של המאמין כשהוא נתקע בלי מילים משלו: "בילע המוות לנצח, ומחה ה' אלוהים דמעה מעל כל פנים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נחום היקר, לצערי ''פיספסתי'' את התגובה שלך קודם - בזמן האחרון לא חשבתי שיהיו תגובות באמצע העמוד ותמיד בדקתי רק את סופו. גם אני מצטער שלא יכולתי לפגוש אותך פנים-אל-פנים. עידו סיפר לי קצת עליך ואני זוכר את הדיונים דווקא לטובה - למרות שדעותינו שונות לגמרי. אתה בטח זוכר איך אני נדנדתי לו שיבקש ממך את אוסף שירי דון מקלין מהביביאס שלך... הכי חשוב - מעולם לא הספקתי להודות לך על העזרה שלך בהודעות לחברים ביום הפטירה. אולי אני משתמש בביטוי לא בצורתו המקורית אבל מבחינתי בהחלט עשית מצווה. תודה על שהיית חבר של עידו בחייו וגם אחריהם. מי יתן ולא תאבד עוד אנשים יקרים ללבך. - אסף |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |