|
||||
|
||||
הדרך למלחמה בתופעות פסולות היא הגברת האכיפה של החוקים הקיימים ולא החמרת החוקים. במקום להעניש בעונש חמור מספר קטן של מסכנים שאיתרע מזלם לעלות בגורל, מוטב שהעבריין הפוטנציאלי יידע שסיכוייו להיתפס אינם זניחים. זה יהיה יותר אפקטיבי מבחינת ההרתעה, יותר צודק מבחינת ''חלוקת הנטל'', ופחות נוטה לפתיחת פתח לשחיתות במשטרה (משהו שעדיין מבדיל בינינו לבין העולם השלישי). אם שוטר יכול להחרים לי את הרכב לצמיתות, יש פיתוי ממשי להציע לו שוחד גדול, וכשהשוחד גדול מספיק יש לו פיתוי ממשי לקבל אותו. |
|
||||
|
||||
בכל הנוגע להפחתת תאונות ע''י הרתעה (וכאמור, זה לדעתי רק חלק קטן ממה שאפשר לעשות), הרתעה היא הסיכוי אותו מעריך האזרח שיפגע ע''י עונש. הסכנה לעונש בידי החוק, קרי ההרתעה, מורכבת הן מהסיכוי להתפס ולהענש, והן מחומרת העונש. צריך לשלב את שניהם, חקיקה ואכיפה, על מנת לקבל הרתעה טובה. הגזמה בחקיקה מחמירה אינה יעילה, ובשילוב עם אכיפה גרועה היעד מתרחק עוד יותר. |
|
||||
|
||||
זהו בדיוק העניין, שמרבית חוקי התעבורה אינם נאכפים כלל, אלא אם העבריין מעורב בתאונה. הדבר היחיד שאוכפים הוא זה שיש לו חלק זניח בלבד בתאונות הדרכים (ולא בזכות האכיפה, כפי שאפשר לראות בכבישי ארצנו) - כלומר מהירות מופרזת. זו לא אכיפה גרועה, זו אכיפה בלתי קיימת. לכן, כל מה שהשלשת הענישה תשיג היא שנהגים מהירים אולי יאטו, אבל כל עבירה אחרת תמשיך להתקיים, וכמות התאונות לא תרד כלל. מכיר את הפרוייקט של ה"כבישים האדומים"? הוא לא השיג את מטרתו, שמראש הייתה מגוחכת (דיברו על הפחתה של 10% במספר התאונות הקטלניות. בכביש אחד כזה, למשל, היו לפני תחילת המבצע 9 תאונות קטלניות. הורדה של עשרה אחוז, אם כן, היא לחלוטין בתחומי תנועה סטטיטיסטית מקרית וחסרת משמעות (תאונה אחת בלבד!)). במקרים מסויימים, מספר התאונות גם עלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |