בתשובה לאסף דרעי, 24/08/00 11:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקיצור - אתה מתבסס על רגש ולא על שכל. זכותך. באמת. אני לעומת זאת, מחזיק בדעה כי מותר לו לאדם להרוויח הרבה, וכי הדבר אפילו רצוי, בהיותו מועיל לכל המעורבים. עלינו לשאוף כי אלה שאינם מרויחים הרבה ירויחו יותר, ולא כי העשירים ירויחו פחות. הגישה שלך דסטרוקטיבית ונובעת (כך נראה) מקנאה פשוטה - אם לי אין ולו יש, ואני לא יכול לגרום לכך שגם לי יהיה - אז שגם לו לא יהיה! עם כל הכבוד, זו גישה ילדותית. באשר לי - אם בכסף עסקינן, הרי שאשמח מאד להיות מועמד לקבלת פנים רותחת מצד הקב"ה, ואפילו אסכים להאבקות בבוץ עמו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שערבבת קצת בין שני חלקים בתגובה שלי, וכך יצאה מין תערובת מוזרה, שבהחלט אינה מייצגת את עמדותיי. ייתכן שהאשמה בי, על שלא הפרדתי באופן חד יותר בין הדברים. אז הנה: לגבי המכונית - נכון, תשוקתי להרים את האוטו לשמיים נובעת אך ורק מתוך אינסטינקט וחוש-טעם בריא. אפשר גם לקרוא לזה רגש. בהחלט אין לי כוונה להפוך זאת לאידיאולוגיה ולאגד סביבי מפוצצי מכוניות. עד כאן הרגש. אשר לגישתי כלפי השיטה הכלכלית הרצויה, כפי שהזכרתי לראייתי אני סוציאל-דמוקרט מתון. אינני שואף לגרום לחקיקת חוק שיגביל את סכום הרווחים שיכול אדם להפיק מעסקיו או ממשכורתו בסופו של יום. כל רצוני הוא לגרום לחלוקה צודקת ושוויונית יותר של המשאבים וכוחות-הקניה ולפיכך - אין לי בעיה שאותו פיוטרקובסקי ירוויח שלושה מיליון ש"ח בחודש במקום מחצית המיליון שהוא משלשל לכיסו כיום - פשוט שישלם מס הוגן. לסברתי, בטווחי רווחים כאלה - מס הוגן יכול להגיע ל-90 אחוז מסך הרווחים. אינני רואה דבר דסטרוקטיבי בגישה שמאלית יותר מן הבון-טון הקפיטלסטי המקובל - לשיטתי, עדיין יצליח פיוטרקובסקי לגמור את החודש בצורה מכובדת ולחברה תצמח תועלת רבה יותר. כולם מרוצים. להשערתך בדבר מניעיי - אומר לך רק כי אתה טועה, לא יותר. אני באמת סבור שכדאי לשמור את הויכוח יותר אד-הוק, פחות אד-הומיני. לא? אשר לנכונותך להיאבק בבוץ עם הקב"ה תמורת כסף, אני מניח שזו כה גדולה רק בגלל אי-אמונתך בו. אני מעדיף להמשיך להאמין ולקוות שהוא קיים ושיש לו רעיונות יצירתיים כיצד להשחית את צורתם ואת נפשם של אלו שפגעו בילדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אם כן, אנחנו מדברים כאן בסופו של דבר רק על כמות ולא יותר. אתה רוצה 90 אחוז במקום 80 או 70 או מה שלא יהיה. נחמד ויפה, אבל אין כאן איזה שינוי מהותי של השיטה. גם בשיטה הנוכחית נתן להגיע לאחוזי מס גבוהים מאד (אינני יודע כמה ועל כמה). באשר לקב"ה - הרי אנו חוזרים לנטיותיך ההרסניות... :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיטה הנוכחית דרגת המס הגבוהה ביותר היא 50 אחוז. למעשה, עד שיעבירו, במהרה בימינו אמן, את הרפורמה (כן, בטח, על מי אני עובד?) יש דרגת ביניים לה יש גבנון של עוד כמה אחוזים, שכן מעל רמה מסויימת (50 אלף?) מפסיקים לשלם ביטוח לאומי, או משהו כזה. אז אנשי הביניים הללו נדפקים הכי קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצב הנוכחי אנשים עם משכורות של מעל 30000 ש"ח משלמים מס הכנסה של 55%. לגבי הביטוח הלאומי, הוא בכלל לא מס אלא ביטוח שמבטח את האזרח מפני הנזקים הכלכליים של מחלה, תאונת עבודה, אבטלה או שירות מילואים. מכיוון שסכום הפיצויים שהביטוח הזה נותן במקרה של אחד הנזקים המצוינים מוגבל, מוצדק לחלוטין שגם הסכום הנגבה יהיה מוגבל. אם יש לך פורשה וחברת הביטוח שלך מוכנה לשלם לך מחיר של סוברו במקרה שהמכונית תיגנב, אין לה שום הצדקה לגבות ממך ביטוח גבוהה יותר מזה שתגבה מבעל סוברו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |