בתשובה לאלון, 22/08/00 14:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להתיחס רק לתוכן? אין יותר מדי, לצערי. בעשרות שורות ניר כתב שיש ילדים שעובדים בכביש וזה מסוכן. ביג דיל. ואגב, לכל המצקצקים בלשונם, שילד הוא רק ילד ואל לו לעבוד בכביש, שזה מסוכן - אם הוא לא היה עובד בכביש הוא היה *משחק* בכביש, שזה מסוכן קצת יותר. עוד טיעון חזר יותר - לעבודה יש ערך חינוכי נעלה. גם אני לא מאמין שמישהו מהילדים הללו עובד כדי לפרנס את אמו הזונה ואביו השיכור, יחד עם 25 אחיו הצולעים, ואם יש מצב שכזה, אני נגד העבודה של הילד - אל לו לילד שיעבוד בתור מפרנס משפחה. במקם כאלה המדינה צריכה להתערב. אבל שוב - זה לא המצב, ואני בהחלט בעד עבודת הילדים. ובנוגע לפולמוס - בדיוק בגלל זה אנחנו פה. הייתי רוצה לחם ושעשועים אז הייתי הולך למכולת ונכנס לאתרים כמו פוקימון לנצח. בנוגע לצורה - במקרה הזה היא הרבה יותר משמעותית מהתוכן (שהוא, כאמור דל וזקוק לנדבות). צורת ההתבטאות משקפת השקפת עולם ואיזה מין טיפוס של בןאדם הוא אותו ניר. ועל זה כבר דיברנו, ומי שפספס שיקרא מהתחלה את השתלשלות הדברים... בעסה לניר שהוא כזה, ואפילו לא מבין את זה...בתקווה שמישהו מן הקוראים כן יראה וכן יארו עיניו... פעם אחרונה בהחלט (כנראה) נמרוד |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניר כתב, בעשרות שורות, מעט יותר מ-''יש ילדים שעובדים בכביש וזה מסוכן''. אלא שנואשתי מלחולל בך את אותו פלא הנקרא הבנת הנקרא, וממילא נראה כי זעמך הגובר לנוכח השקפת עולמי סימא את עיניך במקצת. על הבדלי הגישה בינינו תעיד הערתך כי הצורה משמעותית יותר מהתוכן. ובאשר לבעסה - הבעסה היחידה בכל העניין היא שלא הצלחתי להביאך להבין כי תתכן דעה שהיא בו זמנית א. שונה משמעותית משלך ו-ב. לגיטימית. אני מצטער באמת ובתמים על כך, אבל (בדיוק כמוך) תשו כוחותי. אני מאחל לך חיים טובים ונעימים, מלאי צדקה ועשיה. יום טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שאלה אחת קטנה לסדר היום... האם זה לא הכל נובע מרגשי אשמה איומים על מצבך השפיר? אני לא מהתורמים במיוחד, ובטח לא מהמתנדבים, למען האמת אני די מהצינים,אבל נראה לי שמתחת להכל אני עוד יכולה להבין שזה כנראה ציניות במטרה להצדיק את עצמי - אנושי, אך ראוי להכרה. המאמר מאוד משעשע,ולא אומר כל כך הרבה, לא היה מעורר מחשבות כאלו בי מהתחלה, אבל כל הויכוח וההצטדקויות, של שני הצדדים הצדקניים בדרכם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי כי, בדיוק כפי שהמאמינים מוצאים את יד האלוהים בכל מקום, את מוצאת שם את רגשי האשמה. האמיני לי, אם יש דבר שאיני לוקה בו, הריהו רגשי אשמה על מצבם הכלכלי של אנשים אחרים. אם מצאת כאלה בהודעותי, הרי זה בדיוק כפי שנתן למצוא רמזים למלחמת המפרץ בתנ''ך, אם מחפשים מספיק טוב. או ב-''שר הטבעות''. או ב-''מלחמה ושלום''. לא חשוב. בקיצור - נסיון נאה. הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז אולי אני נאיבית, מאמינה עוד לא כינו אותי בעבר, אבל לכל דבר יש פעם ראשונה. אני בעצם בעיקר מקווה שמתחת למסווה הקוליות האכזרית והקוצנית, (בתור מאמינה אדוקה אני גם מאמינה שבגילנו היא כבר צריכה לעבור), אולי יש לך עוד סיכוי למצוא את הרגשות האנושיים האלו. אני לפחות מקווה בשבילך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |