 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שלא ברור הוא מדוע לחוסים יש מגע ישיר עם אנשים שהצוות הרפואי (לפי כרמית) מודע לכך שאינם אמינים. מדוע כל מדריך או מטפל לא דואג לבני קבוצתו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לחוסים חייב להיות מגע ישיר איתם מעצם הגדרת התפקיד. ''כוח העזר'' הזה בעצם אחראי על ''העבודה השחורה'' בטיפול בהם. הוא לוקח אותם למקלחת, לשירותים, מנקה אחריהם, מאכיל את מי שלא יכול לאכול בעצמו, מחלק אוכל גם למי שכן יכול לאכול בעצמו, מרים את מי שלא יכול ללכת בעצמו וכולי ובעצם מדובר במצבים האינטימיים ביותר. השאלה צריכה להיות בעצם מדוע כל מטפל לא לוקח אחריות אמיתית על הנמצאים בטיפולו, בלי לחשוב שהחלק של הניגוב, האכלה וכו' הוא לא לכבודו ולא מעניינו. זו כבר שאלה הרבה יותר קשה ונוקבת, שלי אין עליה תשובה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |