|
||||
|
||||
אני בהחלט מסכים שאפשר לשייך את ההשקעות בדת לאותה קבוצה כמו השקעות בספורט ובתרבות ולא כמו שכתבת קודם בצרכים חיוניים לחיי אדם (כמו פיקוח ווטרינרי ופיקוח על זיהום אוויר), אבל אין שום סיבה ליחס כזה גדול. לפי התקציב המדינה 634 מיליון ש"ח מוקצים לתרבות ספורט ומדע ביחד לעומת 1,576 מיליון ש"ח למשרד הדתות בלבד 350 מתוכם תמיכה בכוללים??? לא כולל תקציבי רשויות מקומיות בהן לרוב היחס הרבה יותר גבוהה ותמיכה נוספת ממשרד החינוך וכו' כמו כן צריך לזכור שתקציב משרד התרבות אמור לשרת את כל אזרחי המדינה ע"י השקעות בפרוייקטים שונים שמתאימים לרצונות (אלה לא צרכים!!!) של האזרחים השונים (כולל דתיים, במידה ואתה מרגיש מקופח יש בג"ץ) לעומת זאת תקציב משרד הדתות מיועד ברובו (חוץ מהחלק שתומך בנוצרים/מוסלמים וכו') הגדול לשירותים לאזרחים יהודים דתיים. אם אני מעוניין בשירותים מיוחדים אני משלם עבורם (כולל כדורגל, בלט ואופרה , הם אמנם מסובסדים ,חוץ מכדורגל, אבל עדיין צריך לשלם עבורם). |
|
||||
|
||||
חלק מהשירותים הניתנים על ידי משרד הדתות (כגון מקוואות שהם צורך חיוני, פשוטו כמשמעו עבור כ30 אחוז מהאוכלוסיה) הם מסופסדים אולם האזרח עדיין נדרש לשלם. אם זה תורם איך שהוא למערכת השיקולים שלך. ההתייחסות שלי היתה לקריאה לביטול אותם שירותים ולא וויכוח על גובה הסכומים. הסיבה לתקציב הגדול של משרד הדתות ביחס לתקציב משרד התרבות, היא העובדה שלהרבה מוסדות השכלה דתיים המקבילים למוסדות להשכלה גבוהה חילונים (ואל תתחיל עם הפרודקטיביות מכיוון שחלק ניכר מהאקדמיה איננה פרודקטיבית), אין תקצוב של משרד החינוך. אם תעיין בתקציב המשרד: שיותר מתשעים אחוז מכפסי המשרד, סכום הקרוב למליארד וחצי ש"ח, מופנה למוסדות כאלו, בעוד שהסכום המוקצה להשכלה גבוהה, הוא כחמש ורבע מיליארד ש"ח. |
|
||||
|
||||
ראשית, אני מעיז לחלוק על המספר %30 - אנא גבה בנתונים. שנית, למיטב ידיעתי, השכלה גבוהה ניתן לכל האוכלוסיה - ללא הבדל דת גזע ומין. כמו כן, למדינה יש בפרוש אינטרס לעודד את ההשכלה הגבוהה מכמה סיבות: א. לא יעזור לך - יש פרודקטיביות. עבדתי במשך כמה שנים באינטל ובפרוש נעזרנו במחקר במדעי המחשב שנערך בטכניון - ולא רק אנחנו, גם חברות ביוטכנולוגיה והנדסה וכל מה שאתה רוצה - לפחות בתחום המדעי-הנדסי. ב. מדעי החברה - מישהו צריך להכשיר פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ושאר ירקות - המדינה זקוקה להם. ג. מדעי הרוח - מה שטוב אצלם זה שאין כמעט הוצאות - לא צריך מעבדות או מחשבים - רק ספריות שכבר קיימות וכיתות שכבר נמצאות שם. כך שאם זו הבעייה היחידה שלך עם האקדמיה - דיינו. ד. בוגרי האונברסיטאות משתלבים בכלכלה (אפילו בוגרי מדעי הרוח - בתחומים שונים דורשים תואר כהוכחה ל"רצינות") ומקדמים אותה. וזה נראה לי (ואני מקווה שגם לך) אינטרס של המדינה. ה. אותם "משתלבים" גם משלמים יותר מיסים שונים - ישירים ועקיפים - וכך מספקים היזון חוזר למערכת. האינטרס היחידי שאני רואה בהשקעה במוסדות תורניים הוא דתי ולא יצרני - אנא האר את עיני אם יש לך השגות (ובודאי יש לך) |
|
||||
|
||||
א. אין לי שום בעיה עם החלקים הפרודקטיביים. ב. הכשרה רבנית, מתאימה (ישנם תחומים שונים ולא כולם קשורים) יעילה בהרבה מהכשרה פסיכולוגית מצוייה. רב מסויים בשכונה בה אני מתגורר (בעלת אופי מסורתי) מתפקד בפסיכולוג וכעובד סוציאלי (למותר לציין בחינם) בכל מה שקשור להשכנת שלום-בית שהיא המקבילה הברורה ליעוץ לזוגיות. בנוסף עובדות החיים הפשוטות, המגובות על ידי כל מי שלמד בישיבה, הם שלימוד בישיבה (המסוג המתוקצב האמור) משפיע לטובה על האופי של הבן-אדם. ג. אין כמעט הוצאות... אני חושב שבמוסדות עם אוריינטציה פחות טכנית מהמוסד בו אתה לומד, אין משמעות כה גדולה לתקציבי מעבדות. התועלת היחידה בפקולטות מהסוג הנ''ל היא העובדה שהם מעלות את רמתם האינטלקטואלית של בוגריהם, דבר שמשפיע על יכולותיהם הנוספות. את זה הישיבות עושות ובאופן טוב למדי. ד. תתפלא אני מכיר מספר לא מבוטל של בוגרי ישיבות שמתערים בכלכלה ומקדמים אותה. ואני מכיר גם כמה אקדמאים טיפשים במיוחד שאם היו ממשים את הפוטנציאל הגלום בהם, ביצור אטבי כביסה, היו מביאים למשק תועלת רבה בהרבה מבזבוז מספר שנים ועוד יותר מזה תקציבים בנסיון נואש לחשב סטיית תקן של טבלא, במסגרת לימודי מנהל עסקים באוניברסיטה. |
|
||||
|
||||
קודם כל יש ביננו כנראה חוסר הסכמה על פירוש המושג חיוני, אבל אני מסכים שמקוואות חיוניות (לדתיים) כמו שכדורגל חיוני(לאוהדיו). מוסדות ההשכלה הדתיים מקבלים תיקצוב מכמה מקורות (משרד החינוך,משרד הדתות והרשות המקומית) כך שאי אפשר להשוות את ההקצאה להם להקצאה למוסדות להשכלה גבוהה (מה גם שלפי דעתי כמעת כל השוואה בין המוסדות הללו תהיה מעליבה). כמו שציינתי בתגובה הראשונית שלי המערכת הדתית בישראל ממומנת ע"י המדינה ממספר מקורות שונים והסכומים גבוהים בהרבה מהתמיכה בכדורגל. ברגע מספר עובדי המדינה שמועסקים בתחומי הכדורגל (או אופרה לבחירתך) ישתווה למספר אלה שמועסקים בנושאי דת (הכוונה לסדר גודל בלבד) כולל כמובן תלמידי ישיבות שמקבלים משכורות מהמדינה (לא זכור לי שקיבלתי משכורת במהלך לימודי האקדמים, למרות ציונים טובים ומצב כלכלי קשה) ולא כולל כמובן אנשי כדורגל שמרוויחים את כספם על חשבון בעלי הקבוצות/הקהל/ממלאי טוטו, יהיה לציבור החילוני הרבה יותר קל עם המערכת. כל זה כמובן אחרי שתסתיים הכפייה בנושאי נישואין מכירת בשר לא כשר ימי עבודה וכו'. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |