בתשובה לאסף לביא, 24/08/02 11:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אתה אומר שאילו לא היו משתמשים בנוהל אף חייל לא היה נהרג ואני אומר שכן.", אתה טוען שכן, אבל לא מסביר למה, בעוד שאני טוען שלא, מסביר למה לא, ומראה הוכחות מהמציאות למה לא. "אף מקרה בודד לא ישכנע את שנינו לכאן או לכאן.", אותי, דווקא, מקרה בודד ישכנע, אותך, כנראה, גם עשרות לא ישכנעו, זה ההבדל בין מאמין למשוכנע. "לאף אחד מאתנו אין "הוכחה" לצדקתו...", לי יש. "...כי זו חכמה לאחר מעשה...", זאת לא חוכמה לאחר מעשה, זה מובן מאליו ששליחת אדם ללא הגנה לביתו של רוצח המונים מסכנת את חייו (של הנשלח), וששליחת כח צבאי גדול ומאומן, גדול בדיוק במידה שיהיה חזק מהרוצח בכמה סדרי גודל, תסכן את חייו של הרוצח ולא של הכח. העובדות, כמובן, מתישבות עם ההגיון הפשוט. "...אז אתה יכול להפסיק להדביק לינקים לכל טענה", אז איך אתמוך בדברי, ובטענותי? האם אתה רוצה לקיים דיון אינטואיטיבי או דיון עובדתי? "נסה להשתמש במילים על מנת להסביר את עצמך.", ובמה השתמשתי עד עכשיו? אם משהו לא ברור, שאל (ואגב, עוד לא ענית לשאלתי). "בתחילה, טענת שאני אשלח אזרחים להלחם במקום חיילים (למשל בצפון). השבתי שזה לא קשור כי השאלה כאן אינה הבחירה בין חיי אזרחים (ישראליים) לחיי חיילים אלא בין חיי חיילים (ישראליים) לחיי אזחרים פלסטיניים. כלומר, השיקול הוא לאומי ולא חברתי." שאלת "אז חיילים באים אצלך רק קצת יותר בזול מאזרחים...", ועניתי לך. "זו הסיבה שההשוואה שלך אינה במקום - היא לא עוסקת בשאלה הנכונה. אין שום הגיון בלהסיק מסקנות לגבי ערך חיי הפלסטינים בעיני מהבקורת שלי על ההשוואה. הטענה היחידה באותה משפט הייתה לגבי כישורי הדיון שלך ותו לא", שוב, לא עומד כאן חיי חייל מול חיי אזרח ערבי (על השאלה הזו, ראה את הדיון שלי עם ניצה), אלא חיי אזרח ערבי מול זמן עבודה של חייל עברי. את הטענה לגבי כישורי הדיון שלי לא הבנתי, אשמח אם תסביר ותפרט. "אני לא מייחס לחיי אף אדם שום ערך כלשהו. כולנו חסרי ערך בעיני באותה מידה.", ולמה אתה כן מייחס ערך? האם הכל חסר ערך בעינך? ואיך זה מסתדר עם "האם עדיפים חיי פלסטיניים על חיי ישראליים או להיפך", עם כולנו חסרי ערך באותה מידה, אז למה להעדיף חיי אחד על גבי חיי האחר (שים לב, סתירה לוגית). "השאלה היא מדוע אתה מתחמק מהתשובה.", אני לא מתחמק מתשובה, הפנתי אותך לדיון על התשובה, קוראי האייל עיפים מקריאת התשובה הזו שוב ושוב. עם יש לך מה לחדש, מעבר לעמדותיה של ניצה בדיון ההוא, בבקשה חדש. "האם זה צודק מוסרית בעינך או לא? עזוב שיקולים טקטיים", למה לעזוב, זאת הנקודה הכי חשובה, האם להשתמש בשפני ניסוי אנושיים במקום בו אפילו לא צריך את חייו של אף אחד. או קיי, עכשיו הבנתי, ואתן לך אפשרות שלישית, אני מעדיף את חיי האזרחים על הלוחמים, אני מעדיף את חיי הישראלים על הפלשתינאים, ולכן, אעדיף לוחמים פלשתינאים, משום שהמשטרה הפלשתינאים הפסיקה (ולא ניכנס לדיון על האם היא החלה) לשתף פעולה עם ישראל במאבק להצלת חיי ה*אזרחים* (שים לב, עקביות) הישראלים, אני פונה לאפשרות הבאה בתור, והיא הלוחמים הישראלים. עכשיו עניתי לך על השאלה, ואפילו באופן עיקבי. "יאללה, תורך, תרביץ.", ואני חשבתי שאתה רוצה שאשתמש במילים, לא? ------------------------------- 1 האם עכשיו לא ברור יותר העדיפות בשימוש בסעיפים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה להשתמש במילים כאשר יש לינק? תגובה 84400 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מעדיף את חיי האזרחים על הלוחמים, אני מעדיף את חיי הישראלים על הפלשתינאים, ולכן, אעדיף לוחמים פלשתינאים..." סוף סוף. אתה יודע, יכולת לציין זאת מזמן ולחסוך לשנינו. אז האם עלי להבין שבהיעדר חמאסניקים מורשעים שיפתחו דלתות עדיין עדיפים חיי החיילים על חיי השכנים הפלסטיניים? ""יאללה, תורך, תרביץ.", ואני חשבתי שאתה רוצה שאשתמש במילים, לא?" כן, רק לא כאלו שמתחילות ב http. אין לי סבלנות לאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, תפקידם של החמאסניקים (כמו של כל ה''מרושעים'') הוא להישפט ולהיכלא, ולא לשרת את כוחות ה''טובים'', וחיי האזרחים, כאמור, עדיפים על אלא של החיילים, זה כלל עליון לשני, לכלל השני פונים רק כאשר הכלל הראשון לא עוזר (למשל, כאשר מדובר על חייל מול חייל). חבל שאין לך סבלנות, אין ממש טעם בדיון עם אדם שאין לא סבלנות ללמוד (את העובדות, את עמדותיו של הצד השני, או כל דבר אחר). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |