בתשובה לדובי קננגיסר, 24/08/02 0:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנאמנות או אי הנאמנות שלהם למדינה אינה משנה דבר, כבר אמרתי את זה יותר מפעם אחת. אני לא מוכן להיות מיעוט בארצי ולא משנה מי יהיה הרוב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אור, כמדומני שאין בינך לבין דובי מחלוקת באשר לסיפא של תגובתך (''אני לא מוכן להיות מיעוט בארצי'' וכו') המחלוקת הינה באשר להגדרת אותו ''אני''. כ''א מכם רואה בתוך ה''אני'' הזה קבוצה שונה (או לא זהה) של אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הגדרת ה''אני'' שונה. אני רואה אותו כיהודים ודובי רואה אותו כדמוקרטים. אני רוצה להיות רוב דמוקרטי בארצי במידה שהדבר לא סותר. וכשהוא כן סותר וזה נחוץ לשמירת אי הסתירה - זה מחיר שלדעתי יש לשלם אותו. יתירה מזאת, אני מעדיף כפייה דתית יהודית על כפייה דמוקרטית שיעשה פה רוב ערבי. אבל מה שמרתק אותי הוא שאני לא רואה שום דרך שנבואותיי לא תתגשמנה. ובכל זאת, איש, כולל אני, אינו עושה דבר. אפילו אותי הן לא מטרידות יותר מדי. הלוואי שאני פרנואיד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |