דן חלוץ על מוסריות הפצצה בעזה 86914
האייל האלמוני והארסי יום ה', 22/8/2002, 15:30
מתוך הכתבה: מוסריות חיל האוויר 89497
עוזי ו. • בתשובה להאייל האלמוני והארסי יום ד', 4/9/2002, 6:14
מן הכתבה:

חלוץ מקרין סרט וידיאו המתעד מבצע אווירי. רואים את המתרחש בעת הפעולה דרך עיני הטייס. הסיטואציה: מסוק קרב חג מעל יהודה ושומרון. תחתיו כוח חי"ר. הטייסים קיבלו דיווח שעל פיו לפני זמן קצר ירו שני פלשתינים אש לעבר כוחותינו. הכוונת ננעלת על שתי דמויות. המפקד של הכוח על הקרקע מורה לטייסים לירות עליהם. טייס א' עונה בקשר: שלילי. אין כרגע אש.

מפקד כוח החי"ר חוזר על הוראתו - תפתחו באש.

טייס א' אומר לטייס ב': זה לא נראה לי. אין אש לעברנו. אין אש בכלל.

אחר כך אומר טייס א' לטייס ב': בוא'נה, זה ממש רצח בדם קר. מפקד הכוח על הקרקע כועס: אני אומר לך שזה אלה שירו עלינו לפני כמה דקות. תירו כבר. הטייסים מסרבים. אחד אומר לאחר: "זה נראה לי מסריח". הם מתקשרים לראש מוצב שליטה, המתפקד כמפקד חיל אוויר תורן ומדווחים לו על המצב. מסבירים את הדילמה וממתינים להוראות. התשובה לא מאחרת לבוא: לא לבצע. הטייסים לא יורים.

---------------------------------------------------

אפשר להתפוצץ.
יושב לו הטייס בהליקופטר שלו, ומשחק בחיי החיילים. לפי הדיווח הזיהוי הוא ודאי; אבל "אין כרגע אש". לא משנה שהיה קרב יריות לפני שתי דקות. לא משנה שאחרי שהמסוקים יעזבו יכולים אותם חמושים להרוג חייל. כרגע "אין אש", אז שהחיילים שעל הקרקע יקפצו לי. העיקר שהמצפון שלי נשאר נקי.

אותו מוסר אווירי מטופש צריך לחול גם על החיילים שעל הקרקע: תמיד חכו שהצד השני ירה קודם. אין לנסות ולפגוע במחבל שמשפר עמדות (כי "אין אש"). הסתערות אינה מוסרית. בכל הפוגה בקרב, הצבא צריך לנצור את נשקו ולהזמין את משטרת ישראל לבצע מעצר.

ומה שהכי נורא, זה שהסיפור המזעזע הזה הוא משהו שרצים להשוויץ בו בעיתון. ראו מה יפים אנחנו - אפילו את חיילינו אנחנו מפקירים.
מעניין מאד. 89517
האייל המגונה • בתשובה לעוזי ו. יום ד', 4/9/2002, 9:21
ואיך מיישב האלוף חלוץ, האחראי, אגב, להתרסקות המטוס הקל הלבנוני לתוך בי"ס במכמורת, את המוסר הגבוה של חיה"א, עם כך שמסוק שלו ירה טיל לתוך בית ממנו לא נורתה _כל_ אש, במקרה שבו לא הייתה סכנה ל_שום_ חיילים בשטח?
מעניין מאד. 89895
דב אנשלוביץ • בתשובה להאייל המגונה יום ה', 5/9/2002, 18:12
קשה להבין במה קשורים לעניין שני המקרים שהבאת.
"מטוס קל לבנוני מעל מכמורת" בתקופת טרור, שאין קשר עמו, הוא מחוייב הפלה על פי כל הגיון.
ואותו מסוק שירה לתוך בית (כנראה הכוונה לאותו לא-מסוק מסוג F-16 שקטל את שחאדה וכמה מהסובבים אותו), ייעודו לא היה לסייע לחיילים בשטח, אלא להציל את חייהם של עשרות ואולי מאות אנשים שאותו שחאדה זמם להורגם.
המקרה שלפנינו הוא לגמרי אחר. אם הטייס מעריך שבסבירות גבוהה היעד שניתן לו אינו זה שמסכן את החיילים אין טעם לירות לעברם.
דן חלוץ על מוסריות הפצצה בעזה 89545
ערן בילינסקי • בתשובה להאייל האלמוני והארסי יום ד', 4/9/2002, 11:54
וחיים גורי על מלחמת של"ג:
דן חלוץ על מוסריות הפצצה בעזה 89718
האייל האלמוני והארסי • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 4/9/2002, 23:00
תודה על הקישור.
אולי איכות הטייס הישראלי שידועה כגבוהה ביותר קשורה בעצמאות החשיבתית שנותנים לו.לטייס לא כמו לוחם הקרקע יש יותר אוטונומיה בוחרים וממיינים אותם לפי היכולת לעבוד בתנאים כאלה.אם הם חושבים עצמאית אולי קשה לקחת מהם יכולת שיפוט אישית כלפי הסיטואציה בלי לפגום בסופו של דבר גם ביכולת המבצעית שלהם.
או אם אנסח את זה אחרת- כגודל האחריות שאתה מצפה מטייס כך גודל החופש והסמכות שצריך לתת לו.אם אתה מצמצם לו אותה מדי אולי אתה מקבל טייס פחות טוב.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות