בתשובה ליובל רבינוביץ, 22/08/00 0:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. האמונה בקיומו של "העם היהודי" היא גזענית בפני עצמה - מאחר ובאלפיים השנה האחרונות (עד למאה האחרונה) לא היה, למעשה, עם יהודי. אך הנושא הזה כבר מוצה תחת פורום זה במאמר ישן של יוסי גורביץ. הייתי מפנה אותך אליו אם הייתי זוכר איך קראו לו. איפה ההנהלה כשצריכים אותה? 2. השפה זהה. לעומת זאת המנטליות בין ישראלי לישראלי שונה לפעמים הרבה יותר מהמנטליות בין ישראלי לאוסטרלי. 3. "התפלפלות יהודית". זה מעניין. אתה טוען שיש הבדל גנטי בין היהודים לבין עמים אחרים, נאמר אפילו - גזעים אחרים, שגורם ליהודים להתפלפל יותר? מוזר. מעניין שדווקא התכונה הזו, בניגוד למשל לצבע עור, שיער, תוי פנים או מבנה גוף, שרדה את שנות הגלות, וקיימת עדיין אצל היהודים. זו ההנחה שנמצאת מאחורי הדעה שהבעת. 4. הדת היהודית לא איפיינה את ראשית דרכו. היא הייתה הסיבה היחידה לקיומו. כבר אלפיים שנה שאין לעם היהודי קיום בלעדי הדת, שאכן היוותה את הדבק. מלבד הדת, אין עוד סממנים תרבותיים, פיסיולוגים או אחרים כדי להבדיל בין יהודי ללא יהודי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא תתנהג יפה אשלח אותך לקורס בהבנת הנקרא. מה הקשר בין התפלפלות יהודית לבין גנטיקה? מאין לקחת את זה? לא דנתי על כך כלל, ואם אתה שואל במפורש - אני בטוח שהתכונה הזו היא סביבתית ונרכשת. אם הייתי נולד למשפחה חרדית, יש להניח שהייתי גם אני חסיד שוטה של רבנים חיים ומתים, ולא הייתי מתפלפל יותר מדי. ואיך, לדעתך, הצליחו יהודים חילונים לקיים את התנועה הציונית בלי דבק כלשהו ביניהם? נראה שבמקרה הזה היתה האנטישמיות הדבק החזק ביותר, אך כנראה שהיו גם דבקים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה, בעצם, כל כך חשוב לך להיות בחברת יהודים חילונים אחרים? אני מנסה ומנסה, אבל לא מבין למה בדיוק עדיף לך להיות בחברת יהודים חילוניים רק כי גם אתה, במקרה, יהודי חילוני. ובקשר לשאלה שלך - היהודים החילונים שקיימו את התנועה הציונית לא היו חילונים אמיתיים. אם הם היו, הם היו מתבוללים (ובמקומות בהם לא נתנו להם להתבולל, הרי שהאנטישמיות הייתה באמת הדבק היחיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב לי להיות בקרב אנשים עם תחומי עניין משותפים. זו הסיבה ששנינו נמצאים בפורום "האייל הקורא", וזו הסיבה שיש לי חברים, משפחה וכדומה. ומהם לדעתך "חילונים אמיתיים"? אני מסכים איתך שחלק גדול מאלה המגדירים את עצמם כחילונים הם "דתיים רעים", כלומר - חושבים שיש ערך מוסרי כלשהו למצוות הדת, אך הם לא מסוגלים לעמוד במצוות אלה. הם חושבים שאם הם נוסעים בשבת וחושבים שמי שאינו נוסע בשבת הוא טוב מהם, ניתן לשייך אותם ואותי לאותו מחנה. מצד שני, אינני בטוח במשוואה של חילוניות ואתאיזם. חילוניות היא דרך חיים, ואתאיזם הוא ה*אמונה* באי קיומו של אלוהים. לא התעמקתי באמונותיהם הדתיות של גדולי הציונות. הרצל בוודאי לא היה יהודי מאמין. הוא פנה לציונות רק כאשר נסיונו לשכנע את העולם היהודי להתנצר באופן המוני לא הצליח. בנו האמצעי, אגב, התנצר בבגרותו, ובהמשך אף שם קץ לחייו. לכן נראה לי שהצהרתך שהיהודים החילונים שהקימו את הציונות לא היו חילונים אמיתיים - בטעות יסודה. היא מעידה יותר על משאלת לב לארגן את העולם כפי שאתה רואה אותו ולא על המציאות. סביר שהיו כל מיני גוונים לאמונותיהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |