בתשובה לדובי קננגיסר, 14/08/02 23:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה, כנראה שלא הבנתי. אבל הנושא מעניין אותי ולא הייתי מתנגדת לשמוע הסבר מפורט יותר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יהודי. בשום מובן משמעותי של המילה, אין לי קשר עם שאר היהודים בעולם, פרט לזה הגנטי, שמבחינתי אינו צריך להשפיע עלי כהוא זה (למרות שהנאצים והדוסים נוטים שלא להסכים איתי). אם תסבירי לי מה לא הבנת, אוכל לנסות להסביר יותר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, האם אתה חוגג את החגים היהודיים - בכל צורה שהיא - שבשבילי זה הסימן הראשון לזהות הלאומית-תרבותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההורים שלי מקיימים סדר פסח, וזה הארוע הדתי היחיד שאני לוקח בו חלק - בגללם. בחנוכה אני אוכל סופגניות, אבל זה בגלל שאני גרגרן, ואני הייתי אוכל אותן בלי קשר. הזהות הלאומית-תרבותית שלי, כאמור, היא ישראלית. לפיכך, אני מייחס אותה רמת חשיבות ליום העצמאות כמו לראש השנה (כמו לסילבסטר), ויותר חשיבות ליום הזכרון לחללי צה''ל ויום הזכרון לשואה, מאשר ליום כיפור ו-ט' באב. (יותר, משום שלשני האחרונים אינני מייחס כל חשיבות. בעצם, זה לא נכון. ליום הכיפורים יש חשיבות בתור חג האופניים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור ישראלית, אני מסכימה אתך בקשר ליום כיפור וט' באב. מצד שני, סדר פסח, סופגניות, ואולי עוגת גבינה בשבועות (כמובן, שמחת הביכורים לילדים, אבל אני לא יודעת כמה זה קיים בעיר, ומסכות בפורים), אלה בשבילי מציינים את היהדות יותר מיום כיפור ותשעה באב, שאינם בעצם חגים במהותם אלא ימי זיכרון, דתיים יותר מאשר לאומיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין להם סממנים דתיים. מבחינתי אין הבדל בין המסורת של אכילת סופגניות בחנוכה לבין המסורת של הנשיקה בחצות של הסילבסטר (חוץ מזה שאת המסורת האחרונה כבר כמה שנים ברציפות לא יוצא לי לקיים, שלא מרצוני). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |