|
||||
|
||||
ובגלל זה הקריאה של יזהר לפיה המערכת שוללת חשיבה עצמאית היא מוגזמת. כל ילד נמצא בבית, ובכיתה, וברחוב, ורואה טלויזיה ועושה עוד אלפי דברים- חובת ביה''ס להבהיר חד משמעית שאסור להרביץ. חובה עליו להעניש את האלימים, אבל הוא מעולם לא התיימר להיות גורם חיברות יחידי או אפילו עיקרי. |
|
||||
|
||||
בית הספר הוא גורם חיברות ראשי מיד לאחר ההורים והמשפחה. בימינו, במקרים רבים בית הספר הוא המקום בו פוגשים ילדים את קבוצת השווים שלהם (יותר מאשר בהסתובבות בשכונה וישיבה על הברזלים). |
|
||||
|
||||
הוא "ראשי" אבל "מיד לאחר ההורים והמשפחה"? כמו שציינתי, הוא לא העיקרי ולא היחיד. |
|
||||
|
||||
כתבת "מעולם לא התיימר להיות גורם חיברות יחיד או עיקרי". נכון, הוא לא היחיד אבל במקביל למשפחה הוא בהחלט עיקרי (קחי בחשבון שהחל מגיל 5 הילד מבלה במערכת החינוך יותר זמן מאשר הוא מבלה בבית). הוא יותר משמעותי מאשר גורמי חיברות אחרים (סביבת מגורים למשל). בימים אלה (של חוסר בטחון) משמעותו אף עולה הואיל ומספר הילדים שמשחקים סתם כך בחוץ, הולך ופוחת. |
|
||||
|
||||
מאיפה הנתונים שהילד מבלה במערכת החינוך יותר זמן מאשר בבית?(ז'תומרת, על כמה שעות מדובר? כי אני הייתי בתיכון בערך 7 שעות, מה שמשאיר 17 שעות נוספות, אפילו אם אני ישנה חצי מהן) וכשאת אומרת "מערכת החינוך" את מתכוונת לבית הספר או להכל? |
|
||||
|
||||
בדיון על בית הספר כגורם מחברת מדובר על בית הספר היסודי. בגיל התיכון, בית הספר כמחברת מאבד מכוחו. כיום, יום לימודים הוא כ- 6-7 שעות (ביום לימודים רגיל). השאלה היא לא רק כפונקציה של זמן נטו אלא בהשפעה שיש למסגרת על הילד. אם נצא מנקודת הנחה שהילד חוזר הביתה בשעות הצהריים (14:00-15:00), אוכל ארוחת צהריים, מכים שיעורים, משחק עם חברים, רואה טלוויזיה, אוכל ארוחת ערב והולך לישון, יוצא מזה שהשעות בהן הוא במסגרת הבית ספרית משמעותיות יותר עבורו. כל זה, מבלי לקחת בחשבון תנועות נוער וחוגי העשרה שמהווים סוכני חיברות שונים מאשר בית הספר (לא פורמליים). |
|
||||
|
||||
למרות שבתקופת היסודי הייתי בבית הספר אפילו פחות מאשר בתקופת התיכון. מה באמת לגבי מסגרות החינוך הבלתי פורמליות? |
|
||||
|
||||
מסגרות החינוך הבלתי פורמליות, קרי - תנועות נוער וחוגי העשרה, אינן חובה. הן נתונות לבחירת הילד ומיועדות לשם הנאה בזמנו הפנוי. כמו בבית הספר, החיברות נעשה באמצעות קבוצת השווים (בני גילו של הילד) בדרך של חיקוי, למידה משותפת והפנמה אך בניגוד לבית הספר ששם ישנה היררכיה ברורה ומשמעת1 קבועה, בתנועות הנוער והחוגים התכנים מועברים ע"י מדריכים ומנחים2, המסגרת חופשית יותר והמדריכים פעמים רבות קרובים בגילם לילדים מאשר המורים בבית הספר, מה שמאפשר קרבה ביניהם ולפיכך פתיחות. 1 גם בבתי ספר פתוחים, ששם נהוגה משמעת שונה עדיין ישנה דמות מורה, מחנך ומנהל. 2 ותתפלאי לדעת שהטרמינולוגיה מאוד משנה. ההתייחסות ל"מדריך" אינה דומה להתייחסות ל"מורה". |
|
||||
|
||||
ההבדלים בין מערכת החינוך הפורמלית לבלתי פורמלית ברורים לי לחלוטין. השאלה שלי היא, האם נבדקה יכולת ההשפעה של שני סוגי המסגרות האלו, ואם כן, אז עד כמה היא שונה, זה הכל. |
|
||||
|
||||
יכולת ההשפעה נבדקה, כשיהיה לי זמן אני מקווה למצוא לך חומר רלוונטי בנושא. ההבדל המרכזי הוא בגיל המנחים - מורה לעומת מדריך ומידת מעורבות קבוצת השווים - כקבוצה וככיתה (קבוצת שווים ללא ריחוק מהמדריך, או עם ריחוק מינימלי לעומת תלמידים בכיתה שאינם קשורים חברתית למורה). |
|
||||
|
||||
אני חושבת שאחד ההבדלים הנוספים בין מורה למדריך, הוא שמדריך עושה את עבודת החינוך בהתנדבות ולזמן קצר יחסית (בתנועות נוער, אין אפשרות טכנית להדריך יותר מגג ארבע שנים ברצף, בגלל שמה לעשות, יש צבא באופק.) ולכן ההתלהבות והמחוייבות הרגשית הרבה יותר גדולים מאשר אצל מורה ש"מחנך" כבר 20 שנה עם משכורת טורדנית. ואני אכן אשמח אם תוכלי למצוא לי חומר רלוונטי. |
|
||||
|
||||
כל ההבדלים האלה נכונים אך לא משקפים את ההשפעה של כל אחד מאלה על המערכת כולה כמחברתת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |