בתשובה לDoron, 14/08/02 20:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
...זקן השופטים באנגליה (לפני כשלוש מאות שנה), השופט הולט שאמר כי: "הפרלמנט איננו יכול לשגות, אף שהוא יכול לעשות דברים העלולים להיראות מוזרים למדי". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. למעשה מדובר בפיקציה המשפטית של King in Council שהורחבה לימים ל-King in Council in Parliament,היינו ריבונותו האישית של המלך הופרדה מאישיותוהאינדיוידואלית והועברה לפרלמנט, באמצעות הפיקציה כי הוא פועל אומנם מתוך פררוגטיבה בלתי מוגבלת, אך מקבל את "עצתו" של ראש הממשלה הנהנה מרוב בפרלמנט, למעשה - בבית התחתון, בית פשוטי העם. אבל לא הלהטוטים המשפטיים הם העיקר, אלא יחסי הכוחות הריאליים בכל תקופה ובכל צומת הכרעה. מעשית, החוקה- כביכול האנגלית וכל המיתוסים ההיסטוריים שנבנו סביבה, כאילו היא נובעת מהמגנה קרטה או אפילו מחוקי אדוארד המאמין, לא היתה אלא הכיסוי החוקי להפיכה האלימה של 1688: הבעייה היתה לסלק מלך לגיטימי קאתולי ולהמליך מלך פרוטסטנטי מחו"ל, תוך השארת השלטון הממשי בידי רבי האצןלה הפרוטסטנטיים מבית הלורדים, שבניהם הצעירים ישבו בבית הנבחרים; וזאת מבלי לאפשר מהפכה עממית אמיתית, שהיתה מביאה לרפובליקה עם חוקה כתובה כמו 40 שנה לפני כן. במיסגרת זו הצליחו הבריטים להתפתח תוך 200 שנה לרפובליקה דמוקרטית בתחפושת של מלוכה אבסולוטית. כדבר הפתגם:The British Constitution is what you get away with יש לכך השלכות גם עלינו: פרט לגלימות השופטים -מזל שבלי קפלטים- השאירו לנו האנגלים את האידיאולוגיה של חוקה בלתי כתובה, שאיפשרה לאסיפה המכוננת שנבחרה ב-1949 להתחמק מחובתה לחוקק חוקה, לבצע כעין הפיכה פרלמנטרית ולתפוס את השלטון בתור הכנסת הראשונה. מן החלל החוקתי הזה אנו סובלים עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אתה אומר "מן החלל החוקתי הזה אנו סובלים עד היום" אשיב לך: Speak for yourself אבל זה כבר עניין לדיון נפרד.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |