בתשובה להאייל הזקן, 12/08/02 0:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם המושג "הפרת אמונים" מוגדר בחוק? מה נחשב בכלל להפרת אמונים? מצד אחד, החוק הזה (כמו גם החוק נגד המרדה) מקנה לשר סמכויות רחבות מאד. מצד שני, אולי בגלל זה, הסמכויות האלה כמעט לא מופעלות. אם החוק מקנה סמכות מסוימת, צריך להפעיל אותה באופן אחיד. אחרת, הראשונים שהיא מופעלת נגדם עומדים בפני מצב לא הוגן: הם אולי ידעו שהחוק מאפשר סנקציה מסוימת, אבל היתה להם סיבה טובה לצפות שלהם זה לא יקרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלע"ד, אבל ודאי שהמושג "הפרת אמונים" מוגדר בחוק. רוב עברות הצווארון הלבן הינן על סעיף מרמה והפרת אמונים (1). (1) האם ע"ס זאת ניתן לשלול את אזרחותו של אריה דרעי אשר הורשע בעברה הנ"ל? כנראה שלא. אחרת אלי ישי כבר היה עושה את זה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי השאלות שהעלית הן כבדות משקל והתשובה על כל אחת מהן יכולה לאכלס סמינריון שלם. אז בקצרה ככה: המושג הפרת אמונים איננו מוגדר בחוק. בית המשפט - ובד"כ ביהמ"ש העליון - מגדיר את המושג ממקרים קונקרטיים המובאים לפניו (ובזה - אחד ממקורות כוחו של בית המשפט). הפרת אמונים במשמעותה ה"רגילה" מתייחסת למעשיהם של עובדי ציבור וכן לממלאי תפקידים בתאגידים. כלליותו של המושג והעובדה שאינו מוגדר בחוק יוצרות כמובן בעייה (גם לבתי המשפט). ישנו כמובן מה שנקרא "הגרעין הקשה" של המושג, שלגביו לא מתעוררת בעייה. כך, למשל, ברור שעובד ציבור הלוקח שוחד מפר אמונים. ככל שמתרחקים מאותו גרעין קשה ונתקלים במקרים שפליליותם פחות מובהקת, נכנסים לתחום האפור שבהם בית המשפט מחליט איזה מהם מגבש את יסודות העבירה של הפרת אמונים (השופט ברק קבע, למשל, שעובד ציבור המעמיד עצמו במצב של ניגוד אינטרסים - מפר אמונים). עד כאן הפרת אמונים של עובדי ציבור. במקרה שלנו המדובר הוא בהפרת אמונים מסוג אחר - לא של עובדי ציבור. המדובר במקרה שלנו הוא ב"הפרת אמונים כלפי המדינה" - עבירה שניתן ליחס גם לאזרחים "סתם". גם כאן אין הגדרה בחוק, ואנחנו חיים - גם כאן - מפיו של בית המשפט. לא בדקתי (ואל תצפה ממני לדבר כזה בחודש אוגוסט) אם מאן דהוא ניסה אי פעם להגדיר מהי "הפרת אמונים כלפי המדינה". אבל ברור, למשל, שעבירה של ריגול נמצאת באותו גרעין הקשה ועונה על הקריטריונים המגבשים את העבירה. וכאן אנחנו גולשים לשאלתך השנייה - המצב הלא הוגן כלפי העבריינים ה"ראשונים". שאלה זו - בעלת גוון פילוסופי משהו - נוגעת, למעשה, לכל העבירות הפליליות. במה דברים אמורים: בכל עבירה פלילית קיימים מעשים מובהקים שאין מחלוקת באשר לפליליותם (קראנו להם, כאמור, "הגרעין הקשה"). ואולם תמיד יימצא מעשה בתחום האפור שפליליותו מוטלת בספק, שעל בית המשפט להתירו ולקבוע אם האפור הזה הוא שחור או לבן. הבעייה הזו חלה לא רק לגבי פליליות או אי פליליות של המעשה אלא גם על השאלה היכן - בסקלה הפלילית - יש למקם את אותו מעשה (למשל רצח או הריגה). התוצאה כמובן היא שכאשר אדם נקלע לתחום אפור של מעשים שפליליותם טרם הוגדרה - הוא נוטל על עצמו סיכון (גם אם הוא לא ידע שהוא נמצא למעשה בתחום האפור). והסיכון הוא שיוגש נגדו כתב אישום ובית המשפט "יחרוש על גבו" הלכה חדשה הקובעת שהמעשה שאותו אדם עשה הינו עבירה פלילית. יתכן שהדבר אינו הוגן כלפי העבריין "הראשון" במיוחד אם הוא לא העלה בדעתו שהוא מצוי בתחום האפור. אבל - מה לעשות - אלה החיים ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעלה נקודה מעניינת - אין ספק שריגול נגד המדינה נחשב להפרת אמונים; ובכל זאת לא נשללה אזרחות של מרגלים שנתפסו בעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק, כזכור, קובע כי "שר הפנים *רשאי* לבטל" - לא שהוא *חייב* לבטל. המחוקק השאיר לשר הפנים שיקול דעת - וכל שר פנים רשאי לעשות את שיקוליו בכל מקרה ומקרה. העובדה ששר פנים אחד, במקרה מסויים, החליט שלא לעשות שימוש בסעיף הזה, אין בה כדי לפגוע בזכותו של שר פנים אחר (או של אותו שר פנים) לעשות בו שימוש במקרה אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערבון מוגבל (במיוחד כאשר מדובר באותו שר פנים). כל פעולה שלטונית חייבת להיות סבירה במידה מסוימת (או לפחות לא בלתי סבירה לחלוטין), ונדמה לי כי בג''ץ לפחות ידרוש משר הפנים לנמק (אם לא יפסול לחלוטין את החלטתו), מדוע בשני מקרים שעל פניהם זהים, התקבלה החלטה שונה. (ומשום מה נדמה לי כי הנימוק ''כי ככה בא לי'' לא יתקבל ע''י בג''ץ, אם כי בבג''ץ אף פעם אי אפשר לדעת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. ובכ''ז - החלטות קודמות שלא לשלול את אזרחותם של נאשמים בריגול אינן הופכות, לדעתי, את ההחלטה הנוכחית לבלתי סבירה, ובודאי שלא ל''בלתי סבירה לחלוטין''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |