|
אני בהחלט מסכים כי 'אילו התייחסנו בצורה כזאת גם לסיפורים התנכיים, אני חושבת שהיינו מבינים יותר טוב את ההיסטוריה ויסודות התרבות שלנו' לצערי הרב רוב הציבור היהודי בישראל איפשר לחרדים ולדתיים האחרים לקחת לעצמם את סיפורי התנכ ולהותיר לנו את הציונות.ההסטוריה היהודית בשביל החילונים מתחילה ב1881 ולא ב-1200 אין דיון בנרטיב החילוניבסיפורי התנכ אלא לשם"ניפוץ מיתוסים ושחיטת פרות קדושות"(פרופסור חיים קמפינסקי מאונ'ת"א למשל. האם מחזור הסיפורים על דוד היה מיתוס או אמת הסטורית?אינני יודע.אך שאלה ניתנת להישאל:לפי התנכ,דוד שצויין בפי הנביאים כעבד ה' ומשיח ה',מייסד הממלכה ומקים האמפריה קצרת הימים,מוצג בראשית דרכו כבריוןוכמנהיג כנופיה הררית שזה בהחלט אור שלילי למנהיג הדגול ומשיח האל.שלא לדבר על זיקנותוופרשת אוריה החיתי וכבשת הרש. התנכ אמור לפאר ולרומם את המלך המייסד.אך לא כך הוא הדבר. מדוע נוהג התנכ כך?אפשר להסביר זאת גם כאמת הסטורית,או כנסיון להציג את ראש הממלכה כאדם בשר ודם כעל חולשות אנושיות(כאלים היווניים).
|
|