בתשובה לרועי, 19/08/00 23:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ושירות של ג'ובניק שלוש שנים קרוב לבית זה לא שירות של קרבי שרואה אותו פעם בשבועיים, אפילו אם ישרת זה תשעה חודשים.. אין שויון באף מקום. אין חובות כיום. כל אחד תורם כמה שהוא רוצה, במסלול שהוא מסוגל. מי שתורם יותר תבוא עליו ברכה. ומי שתורם יותר ומתבכיין שיתרום פחות ויחסוך לכולנו את יללותיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דורון שלום. ראשית נכון אין שוויון אבל הם עדיין שייכים לצבא במשך אותם שלוש שנים. והוא יכול לשלוח אותם לכל מקום שבו הוא רוצה אותם. ב לא כל אחד תורם כמה שהוא רוצה , לא בבדיוק שאלו אותי אם אני רוצה לתת שלוש שנים למרות שדי יפה ביקשו ממני להמשיך, אני סירבתי. ואני לא מילל אני רוצה שיוויון חובות כמו שיוויון זכויות אני רוצה שיתנו לי את הזכות לבחור אם להמשיך לשרת בצבא במילואים (ולא להתחמק)או שלפחות יקזזו את הימים ההאילו מהמילואים שלי. לי יהיו שנה וחצי מילואים פחות מבחורי הישיבות מקובל אליך? זמן להבדיל מהרבה דברים אחרים לא ניתן להחזיר וזה שאני צריך לעשות כלומר עשיתי שרות כפול מחברה שהתגייסו יחד איתי ושירתו יחד איתי בלבנון, צר לי אבל אני חושב שזה לא תקין. זכותך לחשוב כי זה המצב האידיאלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר מספיק אנשים שהשתחחרו אחרי שנה או שנתיים. כאלו שנגמר להם הסוס אחרי שני קדנציות מילואים. וכאלו שבכלל לא חשבו לעשות מילואים. יכולת בקלות להצטרף לאותם סטטיסטיקות אולם בחרת (כמוני) בדרך הקשה יותר של תרומה. בפירוש לא היית חייב- אם היית מאוד רוצה היית משתחרר הן מהסדיר והן מהמילואים. ההסתכלות שלי על העניין היא כזו: אני זכיתי לשרת שלוש שנים, תרמתי את תרומתי לעם, וגם אישית קיבלתי המון, מי שבחר במסלול אחר הפסיד את מה שאני הרווחתי (והרוויח דברים אחרים שאני הפסדתי). איזה מקום יש פה לנרגנות? זו דעתי לגבי הנושא בכללו, לגבי הפרט של שירות ההסדרניקים, אתה צריך לדעת שהם בחרו בשירות של חמש שנים, נכון במסגרת פחות מחייבת מהמסגרת הצבאית (על אף שזו בפירוש לא המגמה המוצהרת). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |