בתשובה לאלכסנדר מאן, 19/08/00 16:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתור חובב נלהב של השפה העברית, אפשר לשאול מדוע היא כל-כך מפריעה לך? אחת הסיבות העיקריות שאני מעוניין להשאר בארץ, היא השפה העברית. אולי זה פטישיסטי, אבל אני עדיין לא מבין מה כל-כך רע בה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דובי היקר, שום דבר אינו 'רע' בשפה העברית. יכול להיות שזהו הישגה היחידי של הציונות, העומד מעבר לכל מחלוקת רעיונית והיסטורית בסוגיית השתלשלותן הנארטיבית של האירועים השונים משנת 1948. יחד עם זאת אינני רואה שום בעייה בהפרדות מוחלטת מהאותיות העבריות, רעיון אשר גם אנשים כדר' ע. אלמוג וכפרופ' אורנן העלו מספר פעמים בעבר. כלינגוויסט וכהיסטוריון לא נותר לי להצביע על היתרונות הממשיים העשויים לצמוח לשפה העברית באם תעבור לכתיב לועזי באותיות לטיניות, לא כל שכן לאפקט המרנין של הפרדות מתופעות אנאכרוניסטיות-דתיות הנגרמות בשל התופעה, כי השפה העברית של היום נכתבת לה באותיות הקודש. מעבר לכך - הוספת השפה האנגלית כשפה השנייה הרשמית של מדינת ישראל או מדינת 'נוילאנד' תהיה מבורכת לכל הדיעות, בשל הפתיחות הגלובלית והקוסמופוליטיות העשויות לנבוע מכך. אפילו הבורים (תרתי משמע) בדרום אפריקה קידשו את השפה האנגלית. תחשוב על זה שלך אלכס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדינת ישראל כיום *3* שפות רשמיות - עברית, ערבית ו*אנגלית*. למה לדעתך דואגים לשילוט באנגלית בכל הכבישים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה, לא מעט בזכות (או בגלל, תלוי בנקודת הראות שלך) פרופ' אורנן, אותו הזכיר מאן בהערה הקודמת, השילוט בדרכים בישראל *אינו* באנגלית. באנגלית, למשל, כותבים "קיבוץ" ב-K, כלומר, kibbutz. בשילוט הדרכים מופיעה המילה באות Q - כלומר, "Qibuts" (או משהו כזה. לא נשקף לי שלט דרכים מהחלון). באנגלית, מילים שמתחילות ב-Q ממשיכות תמיד ב-U; לכן מילה זו בפירוש אינה בשפה האנגלית. וישנם עוד הבדלים רבים נוספים. ה"שפה" של שלטי הדרכים באותיות לטיניות בישראל היא פשוט "עברית באותיות לטיניות" – טרנסליטרציה, אותו סוג "עברית כתובה באנגלית" שמאן המליץ עליה לקולוניה החדשה. כמובן שטרנסליטרציה זו מתחשבת יותר בקוראי אנגלית (ושאר שפות אירופאיות) מבדוברי עברית, מסיבות מובנות, ובכך היא שונה משיטות הטרנסליטרציה האחרות (כולל זו שהוצעה בידי פרופ' אורנן עצמו). ישנם, אגב, כמה יוצאים מן הכלל – ירושלים, למשל, מופיעה בשלטים כ- "Jerusalem" ולא כ- "Yerushalayim". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על שלטים באזור רכבת צפון בת"א שמכוונים ללא פחות מאשר Rakevet. מצד שני, רכבת בקושי יש כאן, אז לפחות שתהיה Rakevet (אני מקווה שכתבתי את זה נכון, לא שזה משנה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...וגם האפשרויות השונות לאיית ''קיסריה'' במחלף קיסריה (לפחות מכיוון צפון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנומליה הוסברה לפני שנים רבות בטלויזיה, אם אינני טועה בתגובה רשמית כלשהי ל''כלבוטק''. ''רכבת'' היא שם המחלף שליד תחנת הרכבת. כשם שבמפות עבריות של ארצות הברית לא תמצא בשום מקום את יורק החדשה, גם לזרים המגיעים למקומותינו מראים מה שמות המחלפים. נכון שלעתים בשלטים יש איותים שונים למקומות זהים, אך זה סיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר העקביות בשילוט הדרכים בישראל ניכר לעין במקומות רבים, לעיתים השם נכתב בטרנסאליטירציה מגוחכת ולעיתים בשמו האנגלי המקובל (הדבר תקף בעיקר בשמות תנכיים או תיירותיים). היוצא מהכלל שנתת (ירושלים) אינו יוצא מן הכלל כלל וכלל, ניתן לראות זאת גם בעכו (Acre/Akko), קיסריה, עזה, טבריה, יפו וכו'. בנוגע לדוגמת הרכבת שהועלתה, גם כאן אין עקביות - לעיתים מתורגם שמו של המקום למקבילה האנגלית הראויה, ולעיתים הוא משועתק לכתיב פונטי לטיני. חורשה - Forest/Horsha אני מחזיק בדעה כי בתמרורי דרכים יש לכתוב בטרנסאליטירציה גמורה, תוך הוספת שלטי הדרכה לתיירים אשר יבהירו כי Tveria=Tiberias במקומות בהם נדרשת הבחנה כזאת, וכי שמות עצם (המופרדים משם המקום)צריכים להתרגם למקבילתם האנגלית הראויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מנדלסון הנכבד, האנגלית אינה שפה רשמית במדינת ישראל. לישראל שתי שפות רשמיות בלבד: עברית וערבית בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אם המטרה היא קוסמופוליטית - מדוע שהאנגלית תהיה השפה השניה ולא הראשונה של נוילנד? ובקשר לכתיב באותיות לועזיות, דווקא ממך ציפיתי שתזכיר כי אבי הרעיון הוא איתמר בן אב"י. התפרסם גם סיפור שאתא טורק שאב מאיתמר בן אב"י את הרעיון, שאותו הוא החיל בתורכיה/טורקיה. נכון שהאותיות העבריות הן אנכרוניזם היסטורי, אך נראה שהיישום הסובל ביותר מהדואליות בין האנגלית והעברית, כלומר המחשב, מצמצם את הבעיות הטכניות. ה-HTML והיוניקוד ימשיכו להתפתח גם אם איש לא ידבר יותר בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבורים, למיטב ידיעתי, קידשו מלחמה על האנגלית בשם האפריקאנס. התפיסה שלאנגלית צריך להיות מעמד זהה לזה של האפריקאנס נתפסה, בשנות השבעים, כמעט כבגידה וכעבירה המצריכה את התערבות שלטונות הבטחון. מזכיר קצת את ''מלחמות השפה'' של ראשית המאה העשרים בישוב היהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנגד נחרצות לקביעתך בדבר נחיתותה של העברית. השוות פעם מהירות קריאה של קורא ממוצע בעברית ובאנגלית? ראית פעם ספר עברי מתורגם לאנגלית, או אנגלי מתורגם לעברית? אותו טקסט, באנגלית, יכול לתפוס כפליים נפח. עברית היא שפה הרבה יותר נוחה לקריאה ולכתיבה. לעברית יש נחיתות אחת, פשוטה: היא צעירה מדי (בצורתה הנוכחית) ועל כן אוצר המילים שלה קטן (הרבה) יותר. נורא קשה לכתוב ולקרוא מאמרים מדעיים בעברית - בגלל אוצר המילים. הבעיה היא לא באותיות העבריות ולא בתחביר הפשוט. קשה ללמוד לקרוא? נו, שוין. גם אנגלית אינה שפה קלה לרכישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו*אתה* השווית פעם מהירות קריאה של קורא אנגלית ועברית? אני לא, ואשמח אם יש לך נתונים על מחקרים בנושא. פעם שמעתי (אבל המקור, יחד עם הזכרון שלי, קלוש מאוד), שמחקרים הראו שמהירות הקריאה של אנגלית דווקא גבוהה בהרבה מבעברית, והדבר מוסבר בצורך של קורא העברית להפעיל מנגנונים מסובכים מאוד כדי לנתח מילים שונות שנכתבות באופן זהה, או אף כדי לזהות מילים בכלל (בגלל אי כתיבת התנועות, וחוסר היכולת להסיק הגייה של מילה מהכתיב שלה). תעתיק לטיני של העברית אמור מאוד לייעל את מהירות הקריאה (יחד עם זה שהטקטסטים יתפסו, אכן, יותר נפח), ועוד יותר מכך, להקל על לומדי עברית. לא שאני תומך, אגב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מוצפי היקר, איש אינו טוען ברצינות כי השפה העברית 'נחותה' משפות אחרות, כולל השפה האנגלית. ההמלצתי הכללית גורסת כי על הכתיב העברי - כשרת של השפה העברית - פשוטו כמשמעו להיעלם ולהיהפך לנחלת העבר, על אף כל הקשיים הרגשיים, האמוניים והנוסטאלגיים הכרוכים בצעד שכזה. כתחליף לכתיב העברי יהיה על השפה העברית - לאחר צעד שכזה - להכתב באותיות לועזיות גרידא, ולאו דווקא בסימנים פונטים, כפי שמציע לדוגמא פרופ' אורנן. מחקרים לשוניים שונים סבורים כי כתיב שכזה יגביר את מהירות הקריאה, ההבנה והביטוי של השפה העברית - וזאת למרות הסבל העתיד להיות מנת חלקו של 'דור המדבר' המורגל עדיין בכתיב העברי קשישא - אך כאמור יש להביט על סך היתרונות השונים הטמונים בהפיכת השפה העברית לשפה הנכתבת באותיות בינלאומיות מוכרות. אגב, אם ברפורמות עסקינן - עלי לציין בזאת, כי בין השאר ממליץ אנוכי על: - ביטול כל שמות המספרים והספרות הזכריים לאלתר. - הגבלת השימוש בהגיית המלרע - אשר תגרום לביטול ההפרדה המלאכותית בין העברית המדוברת בקרב סך שכבותיו של הציבור הישראלי, לבין 'עברית החדשות' וכלי התקשורת הממלכתיים. - שינוי מעמדה, הרכבה ותפקידיה של האקדמיה ללשון עברית. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני חובבת נלהבת של השפה העברית. גם אני לא מבינה מה רע בה. גם אני חושבת שהחיאת השפה היא הצלחה ללא עוררין. אבל למי שחושב שיצירת תעתיקים לאותיות לועזיות תהפוך את המדינה הוירטואלית וההפכפכה שמצטיירת לה כאן ל"קוסמופוליטית", אוכל רק לשלוח אותו לחפש דוברי טורקית באירופה ובארצות הברית, ובאסיה, ובאפריקה, ומצדי באנטארקטיקה. לא יעזור!.. או שתדברו ותכתבו עברית, או - אנגלית. אין דבר כזה אמצע, או שתאכלו מהעוגה או שתשאירו אותה שלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא רעה בחרת לך. אחד משינוייו החשובים של אתאטורק היה החלפת הכתב התורכי מערבי ללטיני, והתורכית חיה עם זה טוב מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה נפלת בפח שטמנתי בין השורות. דווקא הדוגמא הטורקית היא שעמדה בבסיס מה שכתבתי. כן, התורכית חיה עם השינוי טוב מאוד. כמו שהעברית קמה לתחיה. העניין הוא שזה לא הפך את טורקיה לקוסמופוליטית: השפה שלהם אולי נוחה יותר לאוזן האירופאית, ולעין האירופית, אבל תראה לי יליד בריטניה או צרפת שיוכל לקרוא טורקית - וגם להבין את מה שהוא קורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שיליד בריטניה או צרפת איננו מסוגל לקרוא טורקית לא מעידה כהוא זה על קוסמופוליוטה של טורקיה, אלא רק על חוסר-קוסמופוליוטו של אותו אדם תיאורטי. הבחינה שצריכה להיות בנוגע להצלחת החלטתו זו של אתא-טורק היא האם ילידי טורקיה יותר פתוחים לתרבויות העולם ופחות מסוגרים כתוצאה משינוי שפתם. יש למישהו תשובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר דנבום היקר, העובדה כי השפה הטורקית נכתבת לה כיום באותיות לטיניות הינה בהחלט עובדה אשר מקלה על השתלבותה הכללית של טורקיה במערך האירופאי - כך לפחות טוענים טורקים צעירים הגרים בגרמניה, עימם דנתי בסוגיה זו. דווקא אותם טורקים פונדמנטליסטים-איסלמים הינם אלו, הרוצים 'להחזיר' לטורקיה עטרת הכתב הערבי - תוך כדי ביטול הדמוקרטיה, הנהגת חוקי ה'שריעה', חובת כיסוי פני הנשים ברעלה ועוד מיני טובין שכאלו... נקודה נוספת למחשבה. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידיעתי מגעת, קשה להפריד בין הרפורמה הנ''ל לבין שאר הרפורמות של אתאתורכ. הוא הוביל שינויים שונים, ולדעתי קשה לשים את האצבע על השינוי שגורם לפתיחות למערב. בלי קשר להאם זה טוב או רע, נראה לי שאפשר לחוות ''אמריקניזציה'' ונטיות מערביות למיניהן גם בלי לשנות את הכתב. ולהיפך, יש תקופות שדווקא השונה נראה אקזוטי (מבטא, סוג כתב, וכו'). כל טוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן הנכבד, נדמה לי שטיעונך מחזק את טיעוני, או לפחות חופף אותו. מה שניסיתי להביע (ובחוסר הצלחה, ככל הנראה) היה כי הצלחת השינוי באופן כתיבת הטורקית צריכה להמדד לגבי הדוברים אותה שפה (אזרחי טורקיה, ילידי טורקיה אשר היגרו לניכר וכו') ולא לגבי יחס שאר אומות העולם אליה. והנה, אתה מביא דוגמה אישית שמחזקת עמדה זו, שהרי בין אם ירצו אותם פונדמנטליסטים טורקים-לשעבר ובין אם לאו הרי שבעצם המצאותם בגרמניה ויכולתם לדסקס איתך בשפה הדומה לשלהם, הם ממלאים אחר שאיפותיו של אויביהם הרוחני הגדול, אתא-טורכ. בכבוד, גלעד דנבום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |