בתשובה לארז ליבנה, 08/08/02 23:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואוסיף לשאלתו של מר ליבנה (גם הוא, כמוני, מוסיף יוד אחרי הל', אחרת אנשים חושבים שאני לַבַּנֶה1): התגלע ויכוח קשה לגבי *סיבת* הכישלון היחסי של מדעי המדינה החברה והרוח לעומת מדעי הטבע. מה דעתך? ------------------- 1 Eat this, לבשן! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממליץ לי לאכול לבנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה דו-משמעי. המשמעות השנייה הייתה "נסה למצוא פגם בניקוד הזה!1", אבל כן. טעים נורא. --------------- 1 לא, האמת - תקן אותי תמיד, בכל פעם שיהיה לך חשק. (כמעט) רק מטעויות לומדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדע המדינה הוא חלק ממדעי החברה. אין סיבה להפריד ביניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדעי החברה הם חלק ממדעי הרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באוניברסיטה בה אני לומד, שם יש פקולטה למדעי החברה ופקולטה למדעי הרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הערות תוכחתיות של מצבה של מדע המדינה 1 : 1. מדע המדינה אינו מתעסק בתופעות פוליטיות בכלליות אלה רק בכאלה אותם ניתן למדוד בשיטות "מדעיות". במילים אחרות, ובהגזמה, מה שלא ניתן למדידה אינו קיים. 2. מדע המדינה לא החליט בדיוק מהם גבולות החקירה שלו. הדיסיפלינה שואלת "איך וכיצד יש לחקור, ולא "מה יש לחקור". כתוצאה מכך תשומת לב רבה מאוד מוקדשת ל"איך" ולא ל"מה". 3. הדיסיפלינה לא הציגה גילויים חשובים על הספרה הפוליטית או שגילוייה היו טריוויאליים. ועל מדע המדינה כמדע 2: 1. "חומר המחקר" של מדע המדינה מורכב ובלתי צפוי מידי על מנת להגיע למסקנות ולהכללות חותכות. האמנם ניתן להגיע לנוסחת אם A וגם B אז C, למשל? עד היום אין מסקנות ברורות למשל לסיבות פריצת מלחמות, או למה נשים מצביעות אחרת מגברים. 2. המחקר בתחום הפוליטי אינו יכול להיות אובייקטיבי ו"מדעי". המציאות החברתית (ערכיו, רעיונותיו, ניסיון חייו, תרבותו וכו') של החוקר משפיעה על הגדרת, מדידת וניתוח המשתנים. 3. אין הסכמה כוללת בדיסיפלינה (או בכלל במדעי החברה) באשר לכללי ם מוגדרים וברורים באשר לכיצד יש לחקור. אין אפילו הסכמה על מונחי יסוד מסוימים למשל כמו "כוח" או "דמוקרטיה". (הקבלות לדיסיפלינות אחרות על ראשי המקבילים ) 1 Bertell Ollman “What is Political Science? What Should it Be? "New Political Science" 22:4 (December 2000) pp. 553-562
2 Mark N. Hagopian “Regimes, Movements, and Ideologies: A Comparative Introduction to Political Science “ (New York: Longman 1978) pp. 18-19 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע עגום למדי אם אתה שואל אותי: מדע בלי טרמינולוגיה בהירה, בלי יכולת להגיע לקרקע אחידה גם בין אנשים אם דעות שונות (כאלו יש בכל תחום דעת), בלי הסכמה על מהם הכלים הלגיטימיים למחקר, ובכלל מה חוקרים (האחרון פחות חשוב). לדעתי תורה יוצאת מהמקום בו שני ניצים בעלי דיעות קוטביות מוצאים סט של מושגים וכלים נטראליים המוסכמים על שניהם, ודרכם מבססים ומפריכים רעיונות. עד שלא יוצאים מהנקודה הזו, העבודה משולה לבניית מגדלי קלפים על קרקע רועדת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |