|
אם ניקח דוגמא קונקרטית, אז ממספרים שקראתי על שבט ה!קונג ממרכז אפריקה, היחס הוא 70% תצרוכת קלורית לקט, ו30% ציד.
בשבט הזה ספציפית, לגברים מותר לעסוק בלקט, למרות שהם עושים זאת רק אם אין נשים שיעשו זאת במקומם (כמו בעת מסע ציד בו הם נעדרים זמן ארוך). מאידך, ציד נחשב טאבו לנשים, ואסור להן לעסוק בו.
אגב, ציד חיות קטנות, כמו קיפודים וכד' נחשב שם ללקט, לא לציד. סה"כ, נראה שהשיטה עובדת לא רע בשבילם. אם אני זוכר נכון, סה"כ הקלוריות שהם אוכלים שם ליום עומד על כ2300 קלוריות ליום בממוצע (!). זה כלל לא מצב רעב, בניגוד למה שהיית מצפה ממי שחי במדבריות הגובי.
אבל, כפי שציין השוטה, כל הידע האנתרופולוגי שיש לנו כיום מבוסס על חברות פשוטות שראינו בימינו (המאה ה18 המאוחרת ואילך), ובאיזורים קשים למחייה (1) (מדבריות, ערבות שלג, וכד'). לא ניתן להסיק כמעט דבר על איך זה עבד בפרה היסטוריה באזור אירופה, פשוט כי שם חברות הלקטים ציידים התפתחו, והלכו לחקור חברות לקטים ציידים אחרות...
(1) זה כמובן לא נכון באזור קו המשווה, שם דווקא קל מאד לחיות, אבל גם משם אי אפשר להסיק כמעט כלום על התרבות האירופאית המוקדמת.
|
|