בתשובה לסמילי, 05/08/02 9:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם השגיאה שניתנת בתחזיות אינה נובעת ממגבלות כלי המדידה (מגבלת הדיוק של הקלט) ומנזקן של ההזנחות? אם כן, הרי שבאוטופיה תוכל לותר על אותה השגיאה. דוגמת המחשב לא נראית לי. בנה שני מחשבי על שכל אחד יחשב את כל היקום מלבד עצמו ואז חבר את "תמונות העולם" לתמונה אחת שלמה של היקום, ללא כל רקורסיות. אז אולי בטוגה ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל תמיד יהיו כלי מדידה, וכלי המדידה *אף פעם* לא יתנו לך תוצאה ללא שגיאה, גם בגלל חוסר הדיוק של הסנסור, בגלל חוסר דיוק בניתוח, ואפילו, חוסר דיוק בקריאה. נסה לחשוב על כלי מדידה מדוייק ככל האפשר שימדוד מרחק במטרים, נגיד שמדידת קוטרו של מעגל (מדוייק) תהיה 5 מטר, מה יתן לך המכשיר המדוייק ביותר כשתחשב את הקפו של המעגל? לא תוכל לחבר את התוצאות, משום שתצטרך לדעת איזה מהתוצאות יותר "נכונה", ובשביל זה תצטרך לחשב את ההשפעות של המחשבים, וחזרנו לבעיה הראשונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נגיד שלעולם לא נוכל להגיע למדידה בדיוק אינסופי, אך נגלה כי הישות ברת המדידה הקטנה ביותר ביקום היא בסדר גודל 1e-100 מטר. אם נפתח מכשיר מדידה בסדר דיוק כזה, הרי שנוכל למדוד ללא שגיאה. לגבי פאיי, אולי מספר פאיי עם סנטיליון ספרות אחרי הנקודה יהיה כה מדוייק, עד שהשגיאה שנובעת ממנו לא תשפיע על שום דבר מדיד (וזאת שוב אם נניח שיש גודל מדיד מינימלי). בעניין המחשבים, אני מניח שהם זהים בכל ולכן אמורים להיות אמנים באותה מידה, ללא "נכונות" גבוהה יותר לאחד מהשניים. חלק את היקום לשלושה מרחבים, הנפח בו מצוי מחשב א', הנפח בו מצוי מחשב ב', וכל השאר. כל מחשב יחשב את שני הנפחים שלא כוללים אותו. את שתי תמונות העולם שיתקבלו תצליב על בסיס הנפח ה"נטראלי", ואז תהיה בידך תמונה חובקת כל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שמחשב א' יכיל ייצוג של הנפח הכולל את מחשב ב', הוא צריך להיות יותר גדול ממש ממחשב ב'. טיעון דומה תקף לגבי מחשב ב'. מהסתירה נובע שמה שאתה מתאר אינו אפשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? האם אטלס שמתאר את כל העולם צריך להיות גדול מהעולם? ומוח אנושי שמקיף ספריות צריך להיות בגודל שלהן? אין כזה קשר 1 ל-1 בין נפח המידע לנפח פיסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האטלס אינו מתאר *בדיוק* את כל העולם אלא קירוב גס מאד מאד. אם תנסה לבנות את העולם לפי ההוראות באטלס, ההבדלים בין השחזור שלך לבין המקור יהיו עצומים. כן, מוח אנושי שיודע היכן נמצא כל אלקטרון בכל אטום בכל מולקולה באוויר בספריה ומה התנע שלו צריך להכיל לפחות מספר דומה של חלקיקים לצורך אחסון המידע הזה. בדוגמא של המחשב זה אפילו פשוט יותר: אם מחשב א' צריך לדעת מה מצבו של מחשב ב', עליו לאכסן בזכרונו את כל תכולת הזכרון של מחשב ב' ואת תוכן כ"א מהאוגרים שלו. העובדה שברגע נתון ניתן אולי למצוא ייצוג קומפקטי של המידע הזה באופן שיצריך פחות זכרון מאשר כל הזכרון של מחשב ב' אינה משנה, כיוון שעל מחשב א' להיות מסוגל לייצג את כל מרחב המצבים האפשריים של מחשב ב', וזה, מה לעשות, דורש יותר זכרון משיש למחשב ב'. יש לזכור שאפילו הטיעון המספיק הזה מתייחס למודל אידאלי של חישוב, ולא למחשב פיזי, שלגביו צריך להחזיק נתונים פיזיים ולקבוע את האינטראקציה בינו לבין הסביבה (כדי לדעת, למשל, מתי הקרינה הקוסמית תשנה את מצבה של כל סיבית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעולם לא נוכל להגיע למסקנה על גודל מדידה מינימלי, ללא פיתוח מכשיר שימדוד מידות קטנות יותר, אבל הבעיה היא שמכשיר כזה יצטרך להיבנות במידות קטנות יותר, וכך הגענו למבוי סתום, מעבר לזה, מאחר שתוצאת המדידה אינה בתחום הנראה, נצטרך לבנות מכשירים שיפתחו את תוצאת המדידה, וכל אחד יוסיף שגיאות משל עצמו. הפאי הייתה אמורה להיות דוגמא, הרי ברור (מדוגמת הפאי) שמכשיר מדידה שיתן לך דיוק אינסופי במדידת הקוטר, לא יתן לך מידת דיוק כזו במדידת ההיקף, ולכן המכשיר לא יכול להיות בעל דיוק אין סופי. נניח שמאחד המחשבים קיבלת שבנקודה מסויימת (נניח, נקודה שלו ששניהם לא נמצאים בה), הטמפ' צריכה להיות ארבעים מעלות צלסיוס, ולפי המחשב השני, היא צריכה להיות 39.9, מהיא הטמפ' באותה נקודה (וזה בלי להתחשב בבעיתיות של התוצאות במרחב שרק מחשב אחד חישב)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה, אף אחד לא זורק איזו מילה על עיקרון אי הוודאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף איזה כלל מרגיז! דווקא כשכבר הלך לנו טוב אם כל הדטרמיניזם הזה.. הייזנברג בטח היה party pooper בחייו.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייזנברג היה חבר המפלגה הנאצית,סייע לנאצים במירוץ אחר פצצת האטום והשתתף במאבק נגד "הפיסיקה היהודית"(אינשטיין)במחצית הראשונה של המאה ה20 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהבנתי, ארז דיבר על מצב בו הפיזיקה הקוונטית היא רק קירוב של פיזיקה אחרת, ללא אי ודאות, או סופר-פוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להגיע למסקנה על בסיס לוגי ולא אמפירי (גם קוורקים עוד אף אחד לא ראה, וגם לא מיתרים, או מפץ) בהנחה שלא תצליח לקבל מדידות זהות לחלוטין לגבי הנקודות בהן המחשבים לא מצויים, עשה אותם מדוייקים דיים למטרה הרצויה לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראו עדויות על קוורקים ומפץ (על מיתרים לא, לכן זו תורה מאד בעיתית). בכל מקרה, המדע חייב להסתמך על מידע אמפירי, הלוגיקה רק משרתת אותו. יפה, זו בדיוק כוונתי, אפשר להגיע לקירוב טוב, אולי אפילו טוב כרצונך, אבל אי אפשר להגיע לדיוק מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדויות זה לא מדידות. עד כמה שאני יודע (תרגיש חופשי להזים), הקוורקים הם מודל מתמטי מוצלח, כך הוא גם הדין לגבי המפץ (מודל תיאורטי מוצלח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לעדויות אמפיריות (כל מני נתוני פיזור ודברים כאלה), הקוורקים הם מודל מתמטי שמסביר את העדויות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוצאות ניסויים של פיזור מפרוטונים מראות באופן די משכנע, שהפרוטון בנוי משלושה גופים נקודתיים. (נקודתיים ביחס לגודל של הפרוטון ולמעשה ביחס לכל גודל, שאנחנו מסוגלים למדוד) מודלים קודמים, דברו על מודל הפרטונים (Partons model) אך למעשה המודל הזה מתלכד עם המודל הסטנדרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת הראו בניסוי פיזור משלושה גופים נקודתיים? ספר עוד. ומה זה מודל הפרטונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש עוד לספר? בניסויים של פיזור חלקיקים אנרגטיים (אלקטרונים, פיונים) מגרעיני מימן התקבלה תמונת פיזור, שמתאימה לפיזור משלושה גופים נקודתיים. הרעיון דומה לניסוי רת'רפורד, שהראה את מבנה האטום (גרעין נקודתי ביחס לאטום) והמתמטיקה לא נורא קשה. מודל הפרטונים היווה את המודל הראשון להסברת מבנה הפרוטון (והניטרון) כמצב קשור של שלושה חלקיקים אלמנטריים - הפרטונים. (בדומה לגרעין, שהוא מצב קשור של פרוטונים וניטרונים) הוא הוחלף למעשה ע"י המודל הסטנדרטי, שכולל את הקוורקים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |