|
||||
|
||||
למה, אתה עצוב שהם מתו? נו טוב, איש איש וטעמו. אני כשלעצמי נמצאת עכשיו בעידן ה"פוסט-נאור" שלי. כש/הם/ יתחילו להתנהג כמו בני אדם, שיבואו ונדבר. עד אז אני מרשה לעצמי לחגוג על מותם של מחבלים. ואגב, לא רק שאני שמחה שהמנוולים האלה מתו-נפצעו, אלא יש גם את העובדה שההתפוצצות "בטרם עת" חסכה עוד נפגעים בצד שלי של המתרס. |
|
||||
|
||||
ראיה צרה, כרגיל. שמחת עניים כי לא לשמחה הזו פללת והיא עכשיו עבורך משענת קנה רצוץ |
|
||||
|
||||
ו'תפוצצו בקול גדול... לא לשמחה הזאת פיללתי, אבל גם זה משהו. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |