|
||||
|
||||
כבר קרדיט לסטודנטים במדעי החברה - מה שאתה מדבר עליו פה הוא א''ב של מתודולוגיה. ברור שחלק מכל מחקר הוא העלאת סברות להסברים אלטרנטיביים, כולל משתנים נוספים שעשויים להסביר קשר סטטיסטי שמצאנו. או, במילים אחרות - לא הולכים ומלקטים המון המון נתונים, מוצאים איפה יש קשר סטטיסטי, ואז מכריזים על הגילוי (למעשה, כשמחשבים נעשו זמינים, היו כאלו שעשו בדיוק את זה. הם יצרו המון זבל). קודם מפתחים תיאוריה (לפעמים היא נבנית על סמך תובנות שנוצרו ממחקר איכותני או סתם חקר מקרה), ואז בודקים אותה דרך מחקר השוואתי כמותני. ואחרי שעשינו את זה, המחקר נמצא עדיין בתחום המדע, ויש מספיק חוקרים אחרים שיהפכו בו וינסו להוכיח שאתה אוויל משריש. אני לא חושב שלכאן כיוונה מיכל. היא הציעה להעביר את מדעי החברה למדעי הרוח... |
|
||||
|
||||
למה? למה "קודם מפתחים תיאוריה..ואז בודקים אותה דרך מחקר השוואתי כמותני" ו"לא הולכים ומלקטים המון המון נתונים, מוצאים איפה יש קשר סטטיסטי, ואז מכריזים על הגילוי", אם הקשר הסטטיסטי הזה הוא הדיר, במדגם גדול, ולא נסיבתי - מה רע בו? מה הפך את מחקרי המחשב לזבל והאם הדבר מחוייב המציאות? כשמשהו נשלח למדעי הרוח, העולם המדעי נאנח אנחת "ברוך שפטרנו" ויאוש מהיותו של התחום אי פעם מדוייק. בכלל, צירוף המילים מדעי הרוח צריך לקבל מקום של כבוד בהיכל האוקסימורונים. |
|
||||
|
||||
אפשר, אבל זה לא רחוק מאותם מיליון שימפנזים שמכים על מקלדות. הבעיה היא בדיוק במילים ''לא נסיבתי'' - אותם חוקרים שעשו את המחקרים הללו לא טרחו ממש לבדוק את הנושא. הדבר אינו מחוייב המציאות. אפשר לעשות מחקרים כאלו ולהוציא מהם תובנות משמעותיות, אבל צריך להשקיע הרבה מאמץ בשביל זה, יותר, לדעתי, מאשר בדרך ההגיונית לעשות מחקר... זה גם הרבה פחות מעניין ככה. |
|
||||
|
||||
עוד קצת על מדעי הרוח מול מדעי החברה: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |